ויאצ'סלב מולוטוב
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. השוו לוויקי האנגלית.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. השוו לוויקי האנגלית. |
ויאצ'סלב מיכאילוביץ' מולוטוב (רוסית: Вячесла́в Миха́йлович Мо́лотов; 9 במרץ 1890 - 8 בנובמבר 1986) היה שר החוץ של ברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה. חתם על הסכם ריבנטרופ מולוטוב. על שמו קרוי בקבוק מולוטוב.
קורות חיים
נולד בכפר בשם קוקארקה שברוסיה הצארית, תחת השם ויאצ'סלב מיכאילוביץ' סקריאבין. אם המשפחה הייתה ממשפחת סוחרים אמידה. למד בקאזאן. הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית הרוסית בשנת 1906. נעצר בשנת 1909 וגורש לעיר וולוגדה. שוחרר בשנת 1911 והחל את לימודיו במכון הפוליטכני בסנקט פטרבורג. בשנים 1912–1913 היה בין העורכים של עתון פרבדה. בשנת 1915 נעצר וגורש לסיביר. לאחר בריחתו נבחר לוועדה המרכזית של המפלגה הבולשביקית. באותה תקופה הוא החליף את שמו למולוטוב (פירוש המלה "מוֹלוֹט" ברוסית: פטיש ו"-וֹב" היא סיומת נפוצה).
בשנת 1918 עבד עם זינובייב בתפקידי ניהול בפטרוגרד. במשך מספר שנים עבד במנגנון המפלגתי באזורים שונים עד שבשנת 1921 הועבר למוסקבה. מולוטוב החל לעבוד תחת סטלין כבר בשנת 1922. לאחר מות לנין תמך בסטלין במאבקיו מול טרוצקי, זינובייב וקמנייב.
בשנת 1930 התמנה לתפקיד ראש הממשלה (председатель СНК СССР и Совета Труда и Обороны). ביחד עם סטלין חתם על כל הפקודות להוצאה להורג החשובות בשנות ה-30.
במאי 1939 הוא התמנה לשר החוץ הסובייטי, ובאותה שנה חתמה ברית המועצות על הסכם אי-התקפה עם גרמניה הנאצית, הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (על שמם של שני שרי החוץ).
בשנת 1940, במהלך החגיגות ליום הולדתו ה-50 - הוחלף שם העיר פרם למולוטוב. בשנת 1957 הוחזר שם העיר להיות פרם.
בתקופת מלחמת העולם השנייה היה שר חוץ פעיל. השתתף בשיחות רבות עם האנגלים והאמריקאים.
לאחר המלחמה המשיך בפעילות בינלאומית. היה תומך פעיל בהקמת מדינת ישראל. בשנת 1949 שוחרר מתפקידיו. אשתו, פולינה מולוטובה (יהודייה) נעצרה. בשנת 1952 לא נבחר מחדש לתפקידי מפתח במפלגה. ייתכן וחייו בתקופה זו אף הם היו בסכנה.
בשנת 1953 לאחר מות סטלין, תמך בחרושצ'וב והוחזר לתפקיד שר החוץ עד לשנת 1956. אמנם עד מהרה התגלו חילוקי דעות בינו לבין חרושצ'וב במספר נושאים במדיניות החוץ של המדינה. בשנת 1957 פעל להדחת חרושצ'וב בהיותו מראשי הקבוצה האנטי-מפלגתית והועבר לתפקידים זוטרים. במהלך הכנות לוועידה ה-22 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מתח ביקורת על מצעה החדש של המפלגה. בעקבות כך, הוצא משורות המפלגה ובשנת 1963 פרש לגמלאות.
ב-1984 הוחזר לשורות המפלגה על ידי צ'רניינקו.
מולוטוב נפטר בשנת 1986 בגיל 96 במוסקבה ונקבר בבית הקברות נובודביצ'י.
משפחתו
היה נשוי לפולינה מולוטובה שנקראה לפני כן פרל רובין והייתה אחותו של דוד יזרעאלי[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ פולינה מולוטובה ודוד יזרעאלי על הקשר היהודי של אשתו של מולוטוב
| ראשי אוקראינה | ||
|---|---|---|
| בתקופה הסובייטית | גיאורגי פיאטאקוב (1919) • סטאניסלב קוסיאור (1919–1920, 1928–1938) • ויאצ'סלב מולוטוב (1920–1921) • דמיטרי מנואילסקי (1921–1923) • עמנואל קווירלינג (1923–1925) • לזר קגנוביץ' (1925–1928, 1947) • ניקיטה חרושצ'וב (1938–1947 ,1947–1949) • לאוניד מלניקוב (1949–1953) • אלכסיי קיריצ'נקו (1953–1957) • ניקולאי פודגורני (1957–1963) • פיוטר שלסט (1963–1972) • ולדימיר שצ'רביצקי (1972–1989) • ולדימיר איוואשקו (1989–1990) • סטאניסלב גורנקו (1990–1991) | |
| נשיאי אוקראינה | ליאוניד קרבצ'וק (1991–1994) • ליאוניד קוצ'מה (1994–2005) • ויקטור יושצ'נקו (2005–2010) • ויקטור ינוקוביץ' (2010–2014) • אולכסנדר טורצ'ינוב (2014) • פטרו פורושנקו (2014–2019) • וולודימיר זלנסקי (2019 ואילך) | |
- המכלול: השלמה - אישים
- המכלול: השלמה - מדינות אירופה
- שרי החוץ של ברית המועצות
- פוליטיקאים סובייטים
- מבצעי הטיהורים הגדולים
- רוסים במלחמת העולם השנייה
- פוליטיקאים במלחמת העולם השנייה
- גיבורי העמל הסוציאליסטי
- מקבלי עיטור לנין
- מקבלי עיטור אות הכבוד
- ראשי ממשלת רוסיה
- מהפכנים רוסים
- אישים הקבורים בבית העלמין נובודוויצ'יה
- נפטרים ב-1986