אנדרס יוהאן לקסל

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. אנדרס יוהאן לקסל (בשוודית: Anders Johan Lexell;‏ 24 בדצמבר 1740, טורקו – 11 בדצמבר 1784, סנקט פטרבורג) היה מתמטיקאי שוודי שפעל ברוסיה.

אנדרס יוהאן לקסל נולד בטורקו שאז הייתה תחת שליטה של שוודיה למשפחה שוודית. בגיל 14 הוא החל ללמוד באקדמיה המלכותית בעיר ובגיל 19 קיבל תואר דוקטור. בשנת 1763 הוא התחיל ללמד באוניברסיטת אופסלה.

בשנת 1768 לקסל הגיע לסנקט פטרבורג והחל לעבוד ליד לאונרד אוילר. הוא עסק בעיקר בתחום טריגונומטריה ספירית וחקר תנועת גרמי שמיים. לקסל חקר תנועת שביט "1770 I" והוכיח שהמסלול שלה מושפע מצדק. בעקבות מחקרים אלו השביט קיבל שם "שביט לקסל".

אנדרס יוהאן לקסל חקר את המסלול של אורנוס ופרסם השערה שלפיה מסלולו משופע מגרם שמיים שטרם התגלה. לצורך העבודות שלו לקסל פיתח מספר שיטות חדישות בין היתר משפט לקסל.

בשנת 1775 לקסל קיבל מינוי של פרופסור באוניברסיטת טורקו (באותה תקופה השטח היה בשליטה שוודית), אך מלך שוודיה נתן לו אישור להישאר ברוסיה עוד מספר שנים. בשנת 1780 לקסל נסע לגרמניה, צרפת ואנגליה. בין היתר הוא סידר לעצמו שחרור ממינוי בטורקו וקיבל אישור לחזור לסנקט פטרבורג.

לאחר מות של לאונרד אוילר הוא קיבל את תפקידו, אך תוך זמן קצר לקסל בעצמו נפטר.

בסך הכול לקסל פרסם 66 מחקרים.

בשנת 1771 הוא התקבל כחבר באקדמיה למדעים של רוסיה. בשנת 1773 הוא התקבל כחבר לאקדמיה למדעים השוודית ובהמשך לאקדמיה הצרפתית.