אנטון פייסטאואר
_1928_%C2%A9_Georg_Fayer_(1892%E2%80%931950)_OeNB_12361877.jpg) |
אנטון פייסטאואר (בגרמנית: Anton Faistauer; 14 בפברואר 1887 – 13 בפברואר 1930) היה צייר אוסטרי.[1]
חיים
אנטון פייסטאואר הגיע ממשפחה חקלאית ובמקור רצה להיות איש דת. הוא בילה חלק גדול מנעוריו במישופן. במהלך לימודיו בבית ספר התיכון הוא פנה לציור, למד בבית הספר הפרטי לציור של שפר בווינה בין השנים 1904–1906 ולמד באקדמיה לאמנויות יפות בווינה בין השנים 1906–1909 אצל אלואיס דלוג וכריסטיאן גריפנקרל.
יחד עם אנטון קוליג, רובין כריסטיאן אנדרסן, שלימים הפך לגיסו, פרנץ ויגלה ואגון שילה, הוא הקים את קבוצת האמנות החדשה בשנת 1909 במחאה נגד עסקי האמנות השמרניים. בסוף סמסטר הקיץ של 1909 עזב את האקדמיה. בשנים שבין 1909 ל־1912 נסע לצפון איטליה וברלין. ב־1909 וב־1910 הוצגה לראשונה קבוצתם החדשה בסלון האמנות בשוורצנברגפלאץ; לאחר מכן הוצגו התערוכות בבודפשט, במינכן, בווינה, בקלן, בדרזדן וברומא.[2]
בשנת 1913 התחתן אנטון פייסטאואר עם אידה אנדרסן, אחותו של הצייר רובין כריסטיאן אנדרסן. היא ילדה את בנם פיטר. ב-1 באוקטובר נפתחה התערוכה הקולקטיבית הראשונה בגלריה מיטקה בווינה, שכללה 33 ציורי שמן והצליחה מאוד. בשנת 1915 עבר למישופן בגלל המלחמה. במהלך מלחמת העולם הראשונה עשה פייסטאואר שירות צבאי בין השנים 1916 ל־1918, בתחילה - בגלל אי התאמה היה "ללא נשק" - בגדוד חי"ר ומיולי 1917 הוצב במוזיאון הצבא. במוזיאון הוא ארגן תערוכות של ציורי מלחמה יחד עם אגון שילה והצליח להתפתח שוב באופן חופשי כאמן.
לאחר תום המלחמה, פיסטאואר היה בזלצבורג (משנת 1919), שם הקים את אגודת האמנים הרדיקלית "דר וסרמן" יחד עם פליקס הרטה ואחרים. אשתו הראשונה נפטרה לילה לפני שנפתחה התערוכה הגדולה הראשונה של הקבוצה ב-3 באוגוסט 1919.[3]
בשנת 1921 הוא נישא פעם שנייה עם אמילי ארנברגר, כעבור שלוש שנים נולד בנו השני תומאס. הוא השתתף בתערוכת האביב והסתיו של הזצסיון הוינאי. ב־1924 וב־1925 שהה מספר פעמים בבולצאנו כדי לטפל במחלות הקיבה והריאות.
בשנת 1925 השתתף בתערוכת האמנות הבינלאומית בציריך יחד עם אוסקר קוקושקה. לאחר שהנישואין השניים נכשלו, הוא התגורר עם אדלגונדה קריפל. הוא הוזמן לקשט את תיאטרון פסטיבל זלצבורג בציורי קיר.
בשנת 1930 סבל מדימום בקיבה שהצריך ניתוח. ב־13 בפברואר נפטר אנטון פייסטאואר. פייסטאואר נקבר בבית העלמין במישופן.
הכרה
בשנת 1914 זכה פייסטאואר בפרס הראשון בתחרות ריינינגהאוס. בשנת 1926 מונה לפרופסור.
בשנת 1987 פרסם הדואר האוסטרי חותמת דואר מיוחדת לכבוד יום הולדתו ה-100 של פייסטאואר. בשנת 2004 נוסד פורום אנטון פייסטאואר, המוקדש לתיעוד, פרשנות והצגה של עבודתו של פייסטאואר. בין התאריכים 11 בפברואר ל-22 במאי 2005 התקיימה תערוכה מיוחדת גדולה במוזיאון זלצבורג קרולינו אוגוסטום. פיסטוירגאסה בזלצבורג נקראה על שמו של אנטון פיסטאואר, וכך גם פיסטאורגאסה בווינה-הייצינג (מאז 1931) וקיים פרס אנטון פייסטאואר.
יצירה
פייסטאואר הוא אחד הציירים החשובים ביותר של המודרניזם האוסטרי. האמן הצעיר נודע לפני מלחמת העולם הראשונה באמצעות תערוכות בגרמניה) ובבודפשט.[4] בניגוד לרוב עמיתיו, הוא ניסה לפתח ציור מסורתי. בספרו "ציור חדש באוסטריה", שיצא לאור בשנת 1923, עסק באופן ביקורתי ולעיתים בצורה חריפה ביותר על המודרניזם של תקופתו. הוא התייחס לגוסטב קלימט ולאגון שילה: "קלימט משך את היהדות הכספית הקלילה והרדודה של העיר הפנימית והוא הפך לצייר שלה; הפרברים הכבידו על שילה עם הפרצופים הטראגיים, עם רעב, שנאה ועוויתות ". עבור פייסטאואר, הציור של פול סזאן היה חשוב במיוחד.
בנוסף לנופים, טבע דומם ודיוקנאות, פייסטאואר יצר כמה ציורי קיר בפורמט גדול בשנות העשרים, שנחשבים ליצירותיו העיקריות. איתם ניסה לפתח ציור פרסקו ולמזג מודרני עם אלמנטים מסורתיים. ההתעניינות בנושאים דתיים באה לידי ביטוי גם בעבודתו.
גלריה
טבע דומם עם קפה
נוף עם מצודה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Willkommen im Landesmuseum Niederösterreich! — Landesmuseum Niederösterreich, www.best-istanbul-hotels.com
- ^ Faistauer Anton
- ^ "Faistauer, Anton", daten.digitale-sammlungen.de
- ^ Deutscher Künstlerbund e.V. - Mitglieder seit 1903, web.archive.org, 2016-03-04
