אנטיוכוס השני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטבע עם דיוקנו של אנטיוכוס השני

אנטיוכוס השני תאוס ("האל") (יוונית: Ἀντίοχος Β΄ ὁ Θεός‏; 286-246 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 261 ל-246 לפנה"ס לאחר אביו, אנטיוכוס הראשון. אימו הייתה הנסיכה המקדונית סטרטוניס, בתו של דמטריוס פוליוקרטס.

חייו

אנטיוכוס השני ירש ממלכה במצב מלחמה עם מצרים, שנמשכה לאורך חופי אסיה הקטנה (המלחמה הסורית השנייה). הוא ניסה גם לכבוש שטחים באזור תראקיה (אזור בדרום-מזרח אירופה הכולל את טורקיה האירופאית, צפון-מזרח יוון ודרום בולגריה). במהלך מלחמה זו קיבל את התואר "תאוס" ("אל" ביוונית).

בשנת 255 לפנה"ס פרש שליט המחוז (האחשדרפן) בבאקטריה (אזור בפקיסטן וחלק מאיראן), דיודוטוס, ממלכותו של אנטיוכוס והקים את הממלכה היוונית-באקטרית. ממלכה זו התרחבה והפכה לממלכה היוונית-הודית בשנת 180 לפנה"ס.

בפַּרתיה (אזור בפרס) הוא הפסיד את מרבית אדמותיו לארסאקֵס, מנהיג נוודים פרתי, בערך בשנת 250 לפנה"ס.

לאחר שבמלחמה הסורית הראשונה לא נוצר שינוי מהותי בין האימפריה הסלאוקית למצרים התלמיית, שיתף אנטיוכוס השני פעולה עם אנטיגונוס גונאטס מלך מוקדון, וכן עמים נוספים מאסיה הקטנה ומאיי הים האגאי, כמו רודוס, שרצו לבלום את ההתפשטות של הממלכה התלמית לאורך חופי אסיה הקטנה. במלחמה הסורית השנייה רוב העימותים התרחשו בזירה הימית של הים האגאי. ביבשה, אנטיוכוס השני, הצליח להעתיק את קו הגבול דרום לאזור בין בירות לצידון. לבסוף בשנת 252 לפני הספירה נחתם הסכם שלום, שכחלק ממנו אנטיוכוס גירש את אשתו לאודיקֵה ונישא לברניקי, בתו של תלמי השני. הסכם זה לא החזיק מעמד בגלל מאבקי החצר באימפריה הסלאוקית. אנטיוכוס השני מת במסתוריות בזמן ביקור באחוזה של אשתו הראשונה, לאודקי. היא במהרה הכריזה על בנה סלאוקוס השני, למלך על אסיה הקטנה, וכן היא שיכנע את אנשי החצר באנטיוכיה להרוג את ברינקה ואת בנה הקטן ולהכתיר את בנה סלאוקוס השני כמלך האימפריה הסלאוקית, אירועים אלו הביאו לפרוץ המלחמה הקולאה-סורית השלישית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנטיוכוס השני בוויקישיתוף
קודמו:
אנטיוכוס הראשון
מלך הממלכה הסלאוקית ממשיכיו:
סלאוקוס השני

בבאקטריה:
דיודוטוס
(הממלכה הגרקו-באקטרית)

בפרתיה:
ארסאקס
(ממלכת פרתיה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0