אנטנס סנייצ'קוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. אנטנס סנייצ'קוס (בליטאית: Antanas Sniečkus; 7 בינואר 1903 - 22 בינואר 1974) היה מנהיג המפלגה הקומוניסטית של ליטא מ-1927 ועד מותו. מזכ"ל רשמי של המפלגה ומושל ליטא דה פקטו מ-15 באוגוסט 1940 ועד מותו.
תולדות חייו
נולד בכפר ליד שאקי, ב-1920 נאסר, כחבר המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, בגין פעילות נגד הממסד. עם שחרורו נמלט למוסקבה. בדצמבר 1926, לאחר הוצאתם להורג של קרוליס פוז'לה, ראש המפלגה הקומוניסטית של ליטא ועוד ארבעה מראשיה ומאסרם של עשרות בכירים נוספים, נשלח סנייצ'קוס ממוסקבה על מנת להקים מחדש את המפלגה. המפלגה פעלה במחתרת, תחת שלטון אנטאנס סמטונה. ב-1930 נכלא סנייצ'קוס בקובנה בגין פעילותו המחתרתית. ב-1933 שוחרר בעסקת חילופי שבויים תמורת לאומנים ליטאים שהוחזקו במוסקבה, ונשלח לגלות בברית המועצות. ב-1936 שב לליטא. ב-1939 נשפט לשמונה שנות מאסר. אך שוחרר עם כיבוש ליטא על ידי ברית המועצות בקיץ 1940.
ב-15 באוגוסט 1940 מינה אותו הקומיסר ולדימיר דקנוזוב למזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ליטא, שהפכה לחלק מן המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות. בעת כיבוש ליטא על ידי גרמניה הנאצית בעת מבצע ברברוסה, נסוג סנייצ'קוס עם הצבא האדום מליטא לעומק רוסיה. ב-1942 ארגן במוסקבה את תנועת הפרטיזנים הליטאים (Lietuvos partizaninio judėjimo štabas) ופיקד עליה.[1]
בשנים 1948–1952, עם התבססות השלטון הסובייטי בליטא ברוח יוסיף סטלין, ארגן סנייצ'קוס קולקטיביזציה של החקלאות, ביטול רכוש פרטי, יצירת קולחוזים וגירוש מתנגדי משטר. כך היה כלי שרת בידי השלטון המרכזי על מנת לשלוט בליטא. הדבר דירדר את מצבה הכלכלי של ליטא למצב הכללי ששרר בברית המועצות באותה עת. גם לאחר עלייתו שלטון של ניקיטה חרושצ'וב, ששיחרר אסירים פוליטיים וגולים רבים, לא התיר להם סנייצ'קוס לשוב לליטא. מצד שני, הצליח סנייצ'קוס להתייצב כנגד סטלין ובליטא לא אירעו מקרי "טיהור" של חברי המפלגה הקומוניסטית המקומית מן התקופה הקדם-סובייטית, בניגוד לכל רפובליקה אחרת של ברית המועצות בתקופת סטלין.
חיים אישיים
אשתו, מירה בורדונייטה (Mira Bordonaitė), הייתה יהודיה ופעילה במפלגה הקומוניסטית, שריצתה אף היא מאסרים ממושכים. היא הייתה עיתונאית וכיהנה כראשת LRT, רשת השידור הציבורי של ליטא. לזוג היו שני ילדים. לדברי איגוד יוצאי וילנה והסביבה, בהשפעתה התיר סנייצ'קוס פעילות תרבותית יהודית בליטא שכללה תיאטרון יידיש, מקהלה וקבוצות מחול בווילנה ובקובנה.[2]
הנצחתו
העיר שהוקמה לשם הקמתה ותפעולה של תחנת הכוח הגרעינית איגנלינה נקראה על שמו, סנייצ'קוס. ב-1992 שונה שם העיר לויסגינס.
קישורים חיצוניים
- מיהו אנטנס סנייצ'קוס?, ביוגרפיה ביקורתית מכתב עת נוצרי-שמרני (בליטאית)
הערות שוליים
- ^ אירנה קנטורוביץ', "גבורי החורבן": יהודים ביחידות המעורבות בתנועה הפרטיזנית הסובייטית בליטא, בביילורוסיה ובאוקראינה (1941-1944), חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 2015, עמ' 32
- ^ ליטא אחרי המלחמה, איגוד יוצאי וילנה והסביבה
