אנכי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אנכי
אליל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה

אֶנְכִּי הוא אליל החכמה, הכישרונות, האומניות והמאגיה במיתולוגיה השומרית. הוא ידוע גם כפטרון המים המתוקים,[1] ואכן בחותם גליל אכדי מסוף האלף השלישי לפנה"ס מצויר אנכי כשנחלי מים עם דגים זורמים מכתפיו[2] כייצוג של שלטונו על המים המתוקים. ייתכן שהקישור בין המים לבין החכמה והאומניות נוצר בעקבות היכולת ליצור מתוך מים וחומר לבנים ופסלונים - יכולת שיוצרת אומנות ודורשת חכמה.[3] בתקופה הבבלית הקדומה (1600-2000 לפנה"ס) התאחדה דמותו של אנכי עם דמותו של האליל הקדום אֶאָה[4] בתהליך הקרוי סינקרטיזם – זיהוי של אליל אחד עם אליל אחר, שהיה נפוץ מאוד בעולם הקדום.[5]

אטימולוגיה

שמו המלא של אנכי הוא En-ki-(a)k ותרגומו: "אדון/מנהל (של) הארץ". פירוש המילה En הוא אדון,[6] ואת המילה Ki אפשר לתרגם ביתר דיוק ל: "כל העולם הנמצא מתחת לפני האדמה" מפני שאמונתם של העובדים לו מקשרת את אנכי למים המתוקים שמתחת לפני האדמה, ושם הם מאמינים שהוא שוכן. הוא קיבל את הכינוי: "אדון/מנהל הארץ" אולי מפני שהמים המתוקים שבתחומו מפרים את האדמה ומאפשרים לגדל בה צמחים.[7]

היסטוריה

חותם הגליל השלם המתאר את אנכי כשנחלי מים עם דגים זורמים מכתפיו. בחותם מימין לשמאל: אסימו, אנכי, שמש, אישתר וננרת

הפולחן של אנכי התפשט ברחבי דרום מסופוטמיה לאורך האלף השלישי לפנה"ס וכבר בסוף האלף השלישי היה לאנכי מקדש גדול בעיר אור. גם לאחר הכיבוש של שומר על ידי בבל בתחילת האלף השני לפנה"ס אנכי אומץ על ידי הבבלים ונבנה לו "מקדש" בעיר בבל. אנכי המשיך לשמש כאליל מרכזי ומרכזיו המשיכו להיות פעילים לאורך התקופה האשורית והתקופה הבבלית המאוחרת.[8] המרכז הפולחני של האליל היה בעיר ארידו, ושם שכן המרכז הפולחני המרכזי שלו שנודע בשם אֶ-אֶנְגֻר וגם בשם אֶ-אָבְּזוּ, ובנוסף היו לו מרכזי פולחן רבים בכל דרום מסופוטמיה.[9]

פוליטיקה

אנכי הושפע גם מהפוליטיקה המקומית של עירו – ארידו, שהייתה ביריבות עם העיר ניפור. התחרות בין הערים יצרה יריבות בינו לבין האליל אנליל, האליל המרכזי של ניפור, ושכתוב של המיתוסים המקומיים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנכי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האליל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 11
  2. ^ "לדיוקנו של האליל המסופוטמי", עמ' 26
  3. ^ "לדיוקנו של האליל המסופוטמי", עמ' 16
  4. ^ Peeter Espak, The god Enki in Sumerian Royal Ideology and Mythology (Tartu: Tartu university press, 2010) page 165
  5. ^ אביגדור ויקטור הורוויץ, "לדיוקנו של האליל המסופוטמי", מתוך: מנחם קיסטר, יוסף גייגר, נדב נאמן ושאול שקד (עורכים), אלי קדם: הפוליתיאזים בארץ ישראל ושכנותיה מן האלף השני לפנה"ס ועד התקופה המוסלמית (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2008), עמ' 7
  6. ^ "לדיוקנו של האליל המסופוטמי", עמ' 9
  7. ^ "לדיוקנו של האליל המסופוטמי", עמ' 11
  8. ^ Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 68
  9. ^ Hannes D. Galter. "The Mesopotamian god Enki/Ea", Religion Compass (March 2015, volume 9 issue 3) page 66


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0