אסטיפליה (ספינה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אסטיפליהיוונית: Αστυπάλαια) הייתה אוניית משא יוונית שנשאה מטען מישראל, אשר נעצרה בשנת 1959 על ידי שלטונות מצרים כשניסתה לחצות את תעלת סואץ, עוכבה למשך חודשים ושוחררה רק לאחר שמטענה הוחרם.

הרקע

בשנת 1957, עם השלמת נסיגת צה"ל מסיני ומעזה, שנכבשו על ידי ישראל במלחמת סיני, נותר לממשלת ישראל לראות אם יישמר חופש השיט במצרי טיראן. ישראל החליטה להעביר במְצרים מטענים על גבי ספינות זרות שאינן נושאות דגל ישראל. הראשונה הייתה הספינה הדנית בריגיטה טופט שעברה את תעלת סואץ ביולי 1957 בדרכה מבורמה לחיפה, אך העיתונאי הישראלי רפי נלסון, שהיה על סיפונה, נעצר על ידי המצרים למשך עשרים יום.

הספינה השנייה, "האינגה טופט", הייתה אף היא ספינה דנית. זו ניסתה לעבור את תעלת סואץ במאי 1959, אך נעצרה על ידי שלטונות מצרים למשך תשעה חודשים והורשתה להפליג רק לאחר שמטענה הוחרם. הספינה השלישית הייתה אסטיפליה.

מעצר הספינה

אסטיפליה שוגרה בדצמבר 1959 על פי סיכום שהושג ביוני 1959 בעת ביקורו של מזכיר האו"ם דאג המרשלד בקהיר בניסיונו להביא, ללא הצלחה, לשחרורה של אינגה טופט, עם גמאל עבד אל נאצר, שלפיו מטעני ייצוא ישראליים שייחשבו כשייכים לקונים כבר מעת הישלחם מישראל, יורשו לעבור בתעלת סואץ בספינות שבבעלות לא ישראלית. הוא הדין באשר למטעני ייבוא לישראל, בתנאי שייחשבו כנמצאים בבעלות המוכר עד הגיעם לשם. כל זאת בתנאי כי לשיגור המשלוחים לא יתלווה פרסום.

על הפלגתה של אסטיפליה מחיפה נמסרה להמרשלד הודעה מראש והוא הביע את אמונתו שהמטען יעבור. ישראל הטילה איפול על תנועות הספינה ולמרות זאת היא נעצרה בפורט סעיד ב-17 בדצמבר 1959, בדרכה מחיפה לג'יבוטי ועל סיפונה מטען 400 טון מלט המיועד לקונה באסמרה.

מדינת ישראל פנתה לארצות הברית ולמזכיר האו"ם. האמריקאים הודיעו כי לא יתערבו וישאירו את העניין לטיפולו של המרשלד. מזכיר האו"ם הגיע לקהיר ב-20 בינואר 1960 אך ביקורו הסתיים בכישלון לאחר שהמצרים מסרו לו כי הספינה שוגרה כדי להכשיל את מאמצי מצרים לקבל הלוואה מן הבנק העולמי לפיתוח תעלת סואץ. באמצע חודש פברואר הודיע מזכיר האו"ם כי עליו לבדוק את מסמכי המטען של הספינה כדי לראות אם מעברה בתעלת סואץ הוא על פי הסיכום מיוני 1959 בינו לבין נשיא מצרים. בינתיים חלפו כבר חודשיים והספינה עודנה עצורה. הגיע חודש אפריל ומזכיר האו"ם טרם הביע את עמדתו.

שחרור הספינה

ישראל המציאה למזכיר האו"ם את מסמכי המטען של הספינה על אף ששללה את עצם הצורך בבדיקתם. בדיקת היועצים המשפטיים של האו"ם התארכה ורב החובל החליט ב-8 באפריל לפרוק את מטענה ולשוב לפיראוס. שגריר ישראל באו"ם מיכאל קומיי סיכם את פרשת הספינה בהודעה הבאה:

"הידיעה שספינת המשא היוונית אסטיפילאה פרקה את מטען המלט שלה בפורט סעיד וחזרה מתעלת סואץ, מסמנת את קיצו של מעצר בלתי חוקי בן ארבעה חודשים של השלטונות המצריים וניסיונותיו הבלתי מוצלחים של המזכיר הכללי של או"מ להבטיח את מעבר הספינה ומטענה. פעולה זו כמו מעצר אניות קודמות והחרמת מטענן, היא הפרה גסה של אמנת תעלת סואץ מ-1888, החלטת מועצת הביטחון והבטחות ממשלת קע"מ עצמה. ישראל תוסיף לדרוש זכויות השיט החופשי שלה בתעלה".

לאחר מעשה

לפרשת מעצר הספינה אסטיפליה היה ספיח - במחאה על מעצרה והחרמת מטענה הטילו פועלי נמל ניו יורק חרם על ספינת הנוסעים והמטען המצרית "קלאופטרה" שהגיעה לנמל ב-13 באפריל 1960 וסירבו לפרוק את מטענה על פי הוראת איגוד עובדי הים האמריקאי. בעוד הספינה המצרית תקועה בנמל ניו יורק הוחרמה ספינה מצרית אחרת "כוכב אסואן" בנמל מונטריאול שבקנדה שהגיעה ב-28 באפריל. בתגובה הוכרז ב-29 באפריל חרם ערבי על כל הספינות האמריקאיות והקנדיות שתגענה לנמלי מדינות ערב.

בחודש מאי הגיעה תגובתו של המזכיר. כשנשאל ב-5 במאי במסיבת עיתונאים על עמדתו, השיב ברוגזה כי מעולם לא הגיע להסכם עם נאצר למעבר ספינות הנושאות מטענים ישראליים בתעלת סואץ. בהשאלו על החרם שהוטל על הספינה קלאופטרה, השיב המזכיר כי "השיטות להשגת הפתרון צריכות להיות מדיניות בלבד". החרם על הקלאופטרה הוסר ב-7 במאי כאשר מחלקת המדינה האמריקאית הבטיחה לנקוט צעדים להגנה על ספינות וימאים אמריקאים בפני החרם הערבי.

עם שחרורה של האסטיפליה, לאחר החרמת מטענה, חודשיים לאחר שחרורה של האינגה טופט, המשיך לעמוד בעינו מצב חוסר האפשרות של ישראל להעביר ספינות ומטענים בתעלת סואץ. המצרים ריככו עמדתם לגבי חופש השיט של ספינות ומטענים ישראליים בתעלת סואץ רק כעבור חמש עשרה שנים, בשנת 1975, לאחר חתימת הסכם הביניים בין ישראל למצרים ואפשרו מעבר מטענים לישראל בספינות לא ישראליות. לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979 ניתן למדינת ישראל חופש מעבר מלא בתעלת סואץ, לא רק לספנות האזרחית, אלא גם לספינות חיל הים הישראלי. בשנת 2009 עברה בתעלה גם צוללת ישראלית[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0