נשיא מצרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמל מצרים
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של מצרים
הדגל הנשיאותי המצרי

נשיא הרפובליקה הערבית של מצריםערבית: رئيس جمهورية مصر العربية) הוא ראש המדינה של מצרים. על פי החוקה של מצרים, הנשיא הוא גם המפקד העליון של הכוחות המזוינים וראש הרשות המבצעת, ממשלת מצרים. הנשיא המצרי הראשון היה מוחמד נגיב, ממנהיגי מהפכת הקצינים החופשיים של 1952. הוא נכנס לתפקידו ב-18 ביוני 1953, באותו היום שבו מצרים הכריזה על עצמה כרפובליקה.

נשיא מצרים הרביעי היה חוסני מובארק, שנכנס לתפקיד ב-14 באוקטובר 1981 והתפטר ב-11 בפברואר 2011. עד 2011 לא היו הגבלות חוקיות וחוקתיות על מספר הקדנציות (בנות שש השנים) שיכול הנשיא לכהן, אך לאחר האביב הערבי, הוטלה הגבלה של שתי כהונות ואורך הקדנציה קוצר לארבע שנים. עם זאת, ממשלו של עבד אל-פתאח א-סיסי מתכנן להאריך מחדש את הקדנציה לשש שנים[1]. הארמון הנשיאותי הוא ארמון עבּדין בקהיר. בבחירות לנשיאות מצרים, שהתקיימו בחודשים מאי–יוני 2012, נבחר מוחמד מורסי לנשיא, והוא ניכנס לתפקיד ב-30 ביוני 2012. ב-3 ביולי 2013 הודח מוחמד מורסי. בעקבות כך, מונה עדלי מנסור לנשיאה הזמני של המדינה עד לעריכת בחירות. בבחירות ניצח עבד אל-פתאח א-סיסי, וב-8 ביוני 2014 הושבע לתפקיד נשיא מצרים.

סמכויות

מאז התיקונים לחוקה ב-1981 הנשיא וראש ממשלת מצרים הם האנשים החזקים ביותר במדינה. אולם לנשיא סמכות למנות ולפטר כל פקיד ממשלתי ולמנות כל אדם שיחפוץ, לרבות אנשים מהמגזר הפרטי, שלא עבדו בשירות המדינה.

נשיאי מצרים המודרנית

# שם תקופת כהונה מפלגה הערות
התחלה סיום
1 מוחמד נגיב 18 ביוני 1953 14 בנובמבר 1954 צבא מצרים/סיעת השחרור התפטר מתפקידו
2 גמאל עבד אל נאצר 14 בנובמבר 1954 28 בספטמבר 1970 סיעת השחרור, האיחוד הסוציאליסטי הערבי (נאצריזם) היה נשיא קע"ם מ-1958 עד 1962. נפטר בעת כהונתו
3 אנואר סאדאת 28 בספטמבר 1970 6 באוקטובר 1981 האיחוד הסוציאליסטי הערבי, המפלגה הדמוקרטית הלאומית נרצח על ידי חאליד איסלאמבולי מתנקש מהג'יהאד האסלאמי המצרי.
- סופי אבו טאלב
(ממלא מקום)
6 באוקטובר 1981 14 באוקטובר 1981 המפלגה הדמוקרטית הלאומית
4 חוסני מובארכ 14 באוקטובר 1981 11 בפברואר 2011 המפלגה הדמוקרטית הלאומית התפטר בעקבות הפגנות המוניות
- מוחמד חוסיין טנטאווי
(נשיא בפועל)
11 בפברואר 2011 30 ביוני 2012 צבא מצרים הפך לראש המדינה מתוקף תפקידו כיושב ראש המועצה
העליונה של הצבא המצרי שקיבל לידיו את מושכות השלטון
עם התפטרותו של מובארכ
5 מוחמד מורסי 30 ביוני 2012 3 ביולי 2013 מפלגת החופש והצדק הודח על ידי צבא מצרים בעקבות גל המחאות במצרים (2013)
- עדלי מנסור
(נשיא בפועל)
4 ביולי 2013 8 ביוני 2014 עצמאי נשיא זמני בעקבות הדחתו של מורסי.
6 עבד אל-פתאח א-סיסי 8 ביוני 2014 מכהן עצמאי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים