אסתר לדרברג
| לידה | 18 בדצמבר 1922 |
|---|---|
| פטירה | 11 בנובמבר 2006 (בגיל 83) |
| ענף מדעי | מיקרוביולוגיה, גנטיקה מיקרוביאלית |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| פרסים והוקרה | פרס פסטור |
| תרומות עיקריות | |
| גילויו של של הוירוס הבקטריאלי (בקטריופאג׳)λ, טרנסדוקציה,ניהול המרכז לחקר הפלסמיד | |
אסתר מרים צימר לדרברג (באנגלית: Esther Lederberg; 18 בדצמבר 1922 - 11 בנובמבר 2006) הייתה מדענית אמריקאית, שעסקה בתחום המיקרוביולוגיה וחלוצה בתחום גנטיקה מיקרוביאלית (אנ'). תרומותיה הבולטות כוללות את גילויו של של הוירוס הבקטריאלי (בקטריופאג׳) λ, העברת גנים בין בקטריות על ידי טרנסדוקציה, פיתוח שיטה ריבוי צלחות פטרי (שעדיין משתמשים בשיטות אלו עד היום) וגילוי הפלסמיד F. לדרברג ייסדה וניהלה את המרכז לפלסמיד, שכבר נסגר, באוניברסיטת סטנפורד, שם ביצעה עבודת אגירה ותיוג של פלסמידים רבים.
ראשית חייה
אסתר מרים צימר הייתה הראשונה מבין שני ילדים שנולדו בברונקס, ניו יורק, למשפחה יהודית אורתודוקסית. הוריה היו דוד ופאולינה צימר, ואחיה היה בנימין. כילדה בתקופת השפל הגדול בארצות הברית, גדלה במשפחה ענייה, אשר ארוחות צהריים שלהם היו דלות מאוד, וכללו לרוב פיסת לחם עם עגבנייה. כחלק מזהותה היהודית לדרברג למדה עברית ונהגה לערוך את ליל הסדר בחג פסח, לפי המסורת היהודית. לדרברג למדה בתיכון בברונקס, הצטיינה בצרפתית, וסיימה את התיכון בגיל 16. בהתחלה, לדרברג רצתה ללמוד במכללה צרפתית וספרות, ולבסוף עברה לתחום הביוכימיה. מעבר זה עשתה בניגוד להמלצות מוריה שלא לעבור לתחום לזה, מכיוון שהם סברו כי לאישה יהיה קשה מאוד להצליח בתחום המדעים. בגיל 20 היא סיימה את לימודיה במכללת האנטר בציון לשבח (דרגות הצטיינות בלטינית) בשנת 1942. לאחר סיום לימודיה לדרברג החלה לעבוד כעוזרת מחקר לאלכסנדר הולנדר, שם פירסמה את עבודתה הראשונה בגנטיקה. בשנת 1944 לדרברג זכתה במלגה לאוניברסיטת סטנפורד, ובשנת 1946 קיבלה את התואר השני. בשנה זאת נישאה ליהושע לדרברג, פרופסור באוניברסיטת ויסקונסין. לאחר מכן המשיכה ללימודי דוקטורנט באוניברסיטת ויסקונסין, התזה שבא עסקה: "Genetic control of mutability in the bacterium Escherichia coli." והשלימה את לימודי הדוקטורט שלה בשנת 1950. בנוסף היא זכתה במלגה על ידי החברה האמריקנית לסרטן.
תרומות עיקריות בתחום המיקרוביולוגיה
לדרברג נשארה באוניברסיטת ויסקונסין במשך רוב שנות ה-50 של המאה ה-20. בתקופה זה היא גילתה את [בקטריופאג' למדא], התחילה עם המחקר בתחום ה[מעגל ליזוגני]. גילתה את רכיב הפוריות בחיידק האי קולי ביחד עם לואיג'י לוקה. תרומות אלו הניחו את היסודות עבור רוב העבודה שנעשתה בתחום הגנטיקה בחצי השני של המאה ה-20.
תרומות נוספות
לדרברג חזרה לסטנפורד ב-1959 עם בעלה יהושע לדרברג. שם איזנה בין קריירת המחקר שלה, לניהול המרכז לחקר הפלסמיד בבית הספר לרפואה בסטנפורד בין השנים 1976–1986. בשנת 1985 לדרברג פרשה ממשרתה במחלקת המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה, והמשיכה לנהל את המרכז עד שנת 1995.
הצטיינות מקצועית
- בשנת 1956 אגודת הבקטריולוגים של אילינוי העניקה לה את פרס פסטור, יחד עם בעלה.
- בשנת 1959 הייתה חלק מתוכנית פולברייט באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה.
- בשנת 1969 עשתה פוסט דוקטורט בהחברה האמריקנית לסרטן כחברה בכירה.
- חברה באגודה לפיתוח המדע בארצות הברית.
- בשנת 2010, לאחר מותה, אוניברסיטת סטנפורד הקדישה חלק מפארק באוניברסיטת סטנפורד ללדרברג.[1]
אתגר מקצועי: אפליה מגדרית
אף על פי שלדרברג נחשבה למדענית מחקר חלוצה בתחומה, היא נתקלה בקשיים רבים, עקב היותה אישה. כמו למשל הדרתה ממהלך כתיבת ספרים מוכרים בנושא הביולוגיה מולקולרית, למרות גילוייה החשובים בתחום.[2]
חייה האישיים
לדרברג התחתנה עם יהושע לדרברג בשנת 1946, והתגרשה ממנו בשנת 1968. בשנת 1993 נישאה בשנית למתיו סימון. היא נפטרה בשנת 2006 מדלקת ריאות ומאי-ספיקת לב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Esther M. Zimmer Lederberg: Stanford University Memorial at Clark Walk, www.estherlederberg.com
- ^ Professor Esther Lederberg | Biographical summary, WhatisBiotechnology.org (באנגלית)
