אפליה בגלל גובה
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לשפר את ניסוחים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש לשפר את ניסוחים. |
אפליה בגלל גובה (באנגלית: Heightism) היא דעה קדומה או יחס מפלה המופנים כלפי אדם בעקבות גובהו.
מקור המונח
תפיסה זאת הולידה ברבות הימים אי השוויון והאפליה או נקיטת דעה קדומה כלפי אנשים על סמך מראם החיצוני.
השפה האנגלית מרבה לתאר היבטים שונים של אפליה זאת במונחים כגון: lookism (אפליה שמקורה במראה), ageism (אפליה על בסיס גיל), sexism (אפליה על בסיס מין) ו heightism (אפליה על בסיס גובה).
המונח האנגלי "Heightism" הוטבע על ידי הסוציולוג שאול פלדמן, במאמר שכותרתו "הצגת נמיכות הקומה בחיי היום יום – גובה ואפליה על בסיס גובה בחברה האמריקאית: לקראת סוציולוגיה מבוססת גובה", שהוצג בכינוס של האגודה הסוציולוגית האמריקאית בשנת 1971. המונח Heightism נכלל במילון ברנהרט השני לאנגלית החדשה והפך לפופולרי כאשר מאמרו של פלדמן הודפס בטיים בשנת 1971.
גובה ומעמד חברתי
אפליה על בסיס גובה ומשקל חריפה יותר בקרב מיעוטים כמו יוצאי יבשת אפריקה, ובעיקר בקרב נשים[דרוש מקור].
שכר והתנסות חברתית
מחקר שפורסם בכתב העת Applied Psychology Journal מראה שאנשים גבוהים מצליחים יותר מאנשים נמוכים, והם נחשבים לבעלי סיכוי רב יותר להפוך למנהיגים - מאשר אנשים שקומתם נמוכה יותר.
מחקרים אפידמיולוגיים הצביעו על יחס חיובי בין גובה לבין אינטליגנציה באוכלוסיות של בני אדם. יחד עם זאת קשר זה חלש ואינו מרמז על כך ששונות בגובה משפיעה באופן ישיר על היכולת הקוגניטיבית. מאמר שפורסם בשנת 2010 טוען שההנחה הקושרת את המשכורות הגבוהות יותר, מהן נהנים גברים גבוהים יותר, ליכולות הקוגניטיביות המשופרות שלהם איננה מוכחת באופן ברור.
ההסבר המקובל כיום לתופעה זאת הוא כי בקרב בני אדם קיימת נטייה לפרש גובה ככוח או כמעמד חברתי. דבר זה מביא לביטחון עצמי ולביטחון חברתי גבוהים יותר בקרב אנשים גבוהים בהשוואה לאנשים נמוכים. כך נוצר מעגל משוב, והביטחון העצמי הרב של אנשים גבוהים משפיע על סביבתם לייחס להם כוח ומעמד רבים יותר (מעין נבואה המגשימה את עצמה). הביטחון הרב יותר של אנשים גבוהים, בצירוף יחס הסביבה אליהם גורר הצלחה רבה יותר בעבודה.
מנהלים ומנהיגים
סקר על גובהם של המנכ"לים שחברותיהם נכללו בדירוג החברות של כתב העת Fortune בשנת 2005 גילה שגובהם הממוצע הוא 1.83 מטר, 6.4 ס"מ יותר מקומת האדם האמריקאי הממוצע.[1]. סקרים דומים חשפו שפחות מ-3% מהמנכ"לים היו בגובה של עד 1.70 מטר. כ-90% מהמנכ"לים הם מעל הגובה הממוצע[2].
בתחום המדיני ההיסטוריה מזמנת לנו דוגמאות רבות של מנהיגים מפורסמים שהיו נמוכי קומה. גובהו של נפוליאון בונפרטה, הקיסר הצרפתי הראשון, היה 1.70 מ', גובה סביר בהחלט ביחס לתושבי צרפת אך נחשב לנמוך בחוגי הקצונה והאריסטוקרטיה. התעמולה הבריטית של אותן הימים קידמה את הרעיון שנפוליאון ניסה לפצות על קומתו הנמוכה על ידי חיפוש אחר כוח, מלחמות וכיבושים. כך נולד המושג "תסביך נפוליאון" המיוחס למנהיגים נמוכי קומה לא אהובים כגון סטלין (1.63 מ'), היטלר, מוסוליני, וחרושצ'ב. לנוכח העובדה שתכונות חיוביות רבות כל כך מקושרות לגובה, (לעומת הסטיגמה המיוחסת לנמוכי הקומה) אין זה מפתיע שארצות הברית לא בחרה נשיא שנמוך מהממוצע הארצי מאז שנת 1896- אז נבחר הנשיא מקינלי, שהתנשא לגובה 173 סנטימטרים בלבד.
הכרויות ונישואין
הגובה משחק תפקיד חשוב מאוד בתחום ההיכרויות ומהווה לעיתים קרובות גורם מכריע בקבלת ההחלטה להכיר בן או בת זוג מפני שבתרבויות רבות רצוי שהגבר יהיה גבוה יותר מהאישה.
מחקרים מסוימים הראו שלגברים גבוהים יותר יש סיכוי רב יותר להינשא ולהוליד ילדים, אם כי לא נמצא כל מתאם בין גובה למספר הצאצאים.[3]
מחקר שנערך בבריטניה, הראה כי לנשים נמוכות היה סיכוי רב יותר להינשא וללדת ילדים.[דרוש מקור] אחת הסיבות שהוזכרו הייתה כי לנשים נמוכות יש אפשרויות רבות יותר לבחירת בן זוג מאשר לנשים גבוהות, כאשר המוסכמות החברתיות מכתיבות שהגבר יהיה גבוה יותר מהאישה. לדבריו של ד"ר אדם אייר ווקר, מהמרכז לחקר האבולוציה באוניברסיטת סאסקס, המסקנות שהוסקו לגבי אוכלוסיית בריטניה עשויות להיות מושפעות מהרקע התרבותי.
חקיקה
במקצועות מסוימים הגובה הנדרש מוכתב על ידי תנאי סביבת העבודה. לדוגמה, עבור טייס 16-F, גובה של פחות מ-160 ס"מ מגביל את שדה הראיה וגובה שמעל 190 ס"מ מקשה על הישיבה בתא הטייס. גובה הדיילות חייב לאפשר להן להגיע לאזור העליון של המטוס. למרות שבאופן תאורטי לא ניתן להוכיח קשר בין גובהו של אדם לבין יכולתו למלא את תפקידו באופן משביע רצון, מחקרים הראו שבמקרים רבים אנשים נמוכים מקבלים משכורות נמוכות יותר מאנשים גבוהים.[4][5].
בעבודת המחקר שלו, בדק ד"ר עומר קמחי מאוניברסיטת חיפה, מדוע גברים נמוכים סובלים מאפליה בעולמות התעסוקה, הפוליטיקה והתרבות, ולא פחות חשוב - למה אין חוק שמגן עליהם.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אמנם אינו קובע איסור מוחלט בדבר אפליה על רקע של מראה חיצוני, אך ניתן לגזור את זכותו של עובד לא להיות מופלה לרעה בשל מראהו החיצוני מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ממנו נגזרת הזכות הכללית לשוויון.
סעיף 2 (ב) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע איסור אפליה עקיפה במילים: ...רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין", דהיינו כל תנאי שאינו חיוני לביצוע התפקיד ייחשב כתנאי מפלה אם יש לו תוצאות מפלות בקשר לקבלה לעבודה, לתנאי העבודה, לקידום בעבודה ועוד. למשל הכללת תנאי של 1.80 מ' גובה ככישור למשרת דייל, אם אין לו הצדקה לביצוע תפקידי הדייל, ייתפס כתנאי מפלה.
בארצות הברית, נכון לעכשיו, רק מדינה אחת (מישיגן) האוסרת על אפליה בגלל גובה[6]. הצעת חוק ממתינה כעת לאישורה במסצ'וסטס כך שניתן יהיה להוסיף את מסצ'וסטס לרשימה[7]. בנוסף, שתי ערים בארצות הברית אוסרות כיום על אפליה בגלל גובה: סנטה קרוז שבקליפורניה[8] וסן פרנסיסקו, אף היא בקליפורניה[9]. מחוז קולומביה אוסר על אפליה על בסיס הופעה אישית[10]. באונטריו, קנדה החוק לזכויות האדם אוסר על אפליה בגלל גובה[11]. עיריית ויקטוריה שבאוסטרליה אוסרת גם היא על אפליה על בסיס מאפיינים פיזיים על פי החוק לשוויון הזדמנויות משנת 1995[12].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ http://www.stlouisfed.org/publications/re/2005/b/pages/appearances.html
- ^ http://www.jonathanrauch.com/jrauch_articles/height_discrimination_short_guys_finish_last/index.html
- ^ Adaptive preferences for leg length in a potential partner
- ^ http://www.cnn.com/2007/US/Careers/02/02/cb.tall.people/index.html
- ^ http://www.gladwell.com/blink/blink_excerpt2.html
- ^ http://www.michigan.gov/documents/act_453_elliott_larsen_8772_7.pdf
- ^ http://www.mass.gov/legis/bills/house/ht03pdf/ht03752.pdf
- ^ http://www.genderadvocates.org/policy/Ordinances/Laws/Santa%20Cruz%20Ordinance.htm
- ^ http://www.naafa.org/fatf/sf_height_weight.html
- ^ http://ohr.dc.gov/ohr/cwp/view,a,3,q,491858,ohrNav,%7C30953%7C.asp
- ^ http://www.ohrc.on.ca/en/resources/Policies/PolicyHtWt/view
- ^ http://www.austlii.edu.au/au/legis/vic/consol_act/eoa1995250/index.html
