לדלג לתוכן

אפתח פי ברינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אפתח פי ברינה

אֶפְתַּח פִּי בְּרִנָּה, בְּשִׁיר וּנְגִינָה,
לִכְבוֹד זֶה הַתַּנָּא, הוּא רִבִּי מֵאִיר
נִכְבַּד מִכָּל נִבְרָא, רֹאשׁ וַעֲטָרָה,
פּוֹקֵד כֹּל עֲקָרָה, הוּא רִבִּי מֵאִיר
יַחַד עִם כֹּל חֲבוּרָתוֹ, לֹא יָרְדוּ דַּעְתּוֹ,
מֵרֹב חָכְמָתוֹ, שֶׁל רִבִּי מֵאִיר
מְפֹאָר בְּחָכְמָה, כְּעִמְקֵי יָמָּה,
כֹּל מִשְׁנָה סְתוּמָה, שֶׁל רִבִּי מֵאִיר
אִם הַנֶּפֶשׁ מָרָה, זַעַם וְעֶבְרָה,
יִדּוֹר בְּעֵת צָרָה, לְרִבִּי מֵאִיר
יַעַן עַל כָּל פָּנִים, לָנוּ דִּין בָּנִים,
הִסְכִּימוּ נְבוֹנִים, לְרִבִּי מֵאִיר
רִבִּי חִיָּיא אָתֵי, וְהֶעְדִיף אוֹתִי,
מִשּׁוּם דְּחֲזִיתֵיה, לְרִבִּי מֵאִיר
חִזְקוּ וְזַמֵּרוּ, שִׁירִים תֹּאמְרוּ,
וְגַם הִזָּהֲרוּ, בִּכְבוֹד רִבִּי מֵאִיר
זִכְרוּ גְזֵרָתוֹ, כְּתַקָּנָתוֹ,
כָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ, שֶׁל רִבִּי מֵאִיר
קַבֵּץ פְּזוּרֵנוּ, לְעִיר קָדְשֵׁנוּ,
מְהֵרָה עֲנֵנוּ, אֱלָהָא דְרִבִּי מֵאִיר

אפתח פי ברינה, נוסח ג'רבה, 1968
קבר רבי מאיר בעל הנס

אפתח פי ברינה הוא פיוט שנכתב על ידי רבי מאיר חי בן אלישע[1] ועוסק בשבח התנא רבי מאיר.

אודות

הפיוט נדפס לראשונה בספר 'מאיר בת עין' שכתבו הבן איש חי בעילום שם, והודפס מחדש על ידי רבי יעקב בן סמון בשנת ה'תרנ"ט[2].

מבנה הפיוט

הפיוט בן עשרה בתים, ובכל בית ארבע שורות חריזה. סכמת החריזה היא: שלש השורות הראשונות בכל בית מתחרזות בחרוז אחד והשורה האחרונה מתחרזת עם השורות האחרונות בכל הבתים (בתבנית כזו: א, א, א, X. ב, ב, ב, X.). הפייטן הותיר את חותמו באקרוסטיכון כשבראש כל בית מופיעה אחת מאותיות ההיגד אני מאיר חזק.

זמני אמירתו

פיוט זה מושר בקרב העולים לציונו של רבי מאיר במשך כל ימות השנה ובפרט בי"ד באייר, בו מציינים את הילולת רבי מאיר[3]. ויש שנהגו לנגן את הקדיש ביום זה בלחן הפיוט אפתח פי ברינה[4]. יש ששרו אותו במימונה[5], ובחלק מספרי הפיוטים נסדר פיוט זה בין פיוטי ל"ג בעומר[6].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יש שייחסו פיוט זה לרבי דוד בן חסין, אך ראו בברית אברהם (עמ' קלג) לרבי אברהם פדידה שהעיר על כך מראשי תיבות בתי השיר.
  2. ראו הרחבה אודות ענין זה בדברי הרב דוד ברדא בקונטרס אלהא דמאיר ענני עמוד מא.
  3. רבי אליהו ביטון, נתיבות המערב, סימן כד.
  4. מנהגי רבי ישועה בן טולילא.
  5. ראו עדותו של רבי משה אסולין אודות אביו רבי יוסף בספרו להתהלך באור החיים - ב עמוד 95.
  6. ראו למשל השיר והפיוט (טויטו).