אראגצוטן
| מדינה |
 ארמניה |
|---|---|
| שטח | 2,756 קמ"ר |
אראגצוטן (בארמנית: Արագածոտն) הוא מחוז (מארז) של ארמניה. הוא ממוקם במערב המדינה. בירתה והעיר הגדולה שלה היא אשטרק. בשנת 2011 מספר תושביה היה 132,925.
השם
משמעות השם "אראגצוטן" הוא "מרגלות אראגט" (ההר הגבוה של ארמניה). המחוז של ימינו נקרא כך לפי הקנטון אראגוצטן שבמחוז ההיסטורי איראררט שבארמניה העתיקה, שנשלט בזמנו על ידי משפחת האצילים אמטוני בחסות שושלת הארשקית.
היסטוריה
לפי מובסס חורנאצי ,אראמניאק, בנו של חאיק, אביה העתיק של האומה הארמנית, יחד עם משפחתו, התיישבו באזור הנוכחי של אראגצוטן. באתר הארכאולוגי "ורין נאוור"נמצאו בו שירידי בתי קברות מן המאה ה-24 ו-14 לפנה"ס בזכות עמדתה בלב האזור אייררט במרכז רמת ארמניה, ארגצוטן היא אזור אסטרטגי מדרגה ראשונה מאז הקמת ממלכת ארמניה על ידי השושלת האורונטית ב-331 לפנה"ס. מאוחר יותר ב-190 לפנה"ס עלתה לשלטון ארמניה השושלת הארשקים. בבימי הארשקים במאה השנייה אחה"ס הזכיר תלמי את הערים קסלה (במקור - קסאג, כיום אפארן) וטלינה (כיום טאלין) שטח נפת ניג, כולל האזור אפאראן היה בבעלות משפחת האצילים גנוטניאן , בעוד ש שטח נפת אראגצוטן לרבות האזור אשטאראק, נשלטו על ידי משפחת האצילים אמטוני. אחרי חלוקת ארמניה ב-386 וב-428 בין האימפריה הביזנטית והאימפריה הססנית מזרח ארמניה כולל אראגצוטן נכנסו תחת שליטה ססנית. בזיליקת הצלב ה"קדוש" של קאסאג שנבנתה במאה הרביעית בפרברי העיר אפאראן של היום, היא אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר של אדריכלות כנסייתית ארמנית ששרדו עד לזממנו. ב-658 בימי הח'ליפות האומיית נכבשה על ידי הערבים. בסוף המאה התשיעית , הפכה ארגצוטן לחלק ממלכת ארמניה מיסודם בל בני הבגרטים. באותה תקופה שלטו בארגצוטן משפחות האצילים קמסרקן ופהלבוני. בין המאות 15-11 אראגצוטן יחד עם שאר שטחיה ההיסטוריים של ארמניה סבלו מנחת זרועם של שורת פולשים:הסלג'וקים, המונגולים, אק קויונלו וקארא קוינולו. בהתחלת המאה ה-16 הפכה אררגצוטן לחלק מהביילרבגות אריבן במסגרת פרס הספווית. במחצית הראשונה של המאה ה-18 הייתה ארגצוטן לחלק מהח'אנות אריבן תחת שלטון שושלת האפשרים ומאוחר יותר תחת שושלת קג'ארים הפרסית. הוא נשאר תחת שלטון פרסי עד 1828-1827 כשמזרח ארמניה סופחה לאימפריה הרוסית כתוצאת ממלחמת פרס-רוסיה ב 1828-1826 וחתימת הסכם טורקמנצ'אי.
גאוגרפיה
מחוז ארגצוטן משתרע בצפון-מערב ארמניה על שטח של 2756 קמ"ר (9.3% מכלל שטח המדינה) הוא גובל בצפון עם המחוז שירק, בצפון-מזרח עם המחוז לורי, במזרח עם המחוז קוטאיק, בדרום עם המחוז ארמביר ובדרום מערב עם העיר ירבאן. במערב הנהר רחוריאן מפריד בינו ולנפת קארס שבטורקיה.
מבחינה היסטורית השטח הנוכחי של המחוז תופס בעיקר חלקים מהקנטונים אראגצוטן, ניג ושירק מממלכת ארמניה העתיקה.
תבליטי נוף
החלק הצפון-מרבי של המחוז נשלט על ידי רכס הרי אראגץ. בצפון-מזרח ובמזרח מתרוממים הרי פמבק ובהתאמה, צאגחוניאץ. הרי ארטני שולטים בתפון מזרח ובמרכז מזרח של המחוז. העמק הזעיר אחוריאן נמצא בקצה המזרחי של אראגצוטן. בדרום ובדרום-מזרח המחוז מכיל גם כן את החלקים הצפון-מערביים של מישור אררט. הגובה של המחוז משתנה מ-950 מ' עד 4090 מ' מעל מפלס הים. בהרי אראגץ הפסגה הגבוהה ביותר של המחוז ושל ארמניה כולה - 4.090 מ'.
מים
פרט לנהר אחוריאן, הנהרות קאסאג, גגראוט ואמברד הם מקורות המים העיקריים של המחוז. בהרי אראגץ נמצאים אגמים כמו קארי, לסינג, אמברד, טאגאבור וקוראגביור. בשנים 1967-1862 בנהר קאסאג נבנה מצבור המים אפאראן.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אראגצוטן
