ארמנית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אורתוגרפיה לא מעודכנת. כיום 39 אותיות.
| ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אורתוגרפיה לא מעודכנת. כיום 39 אותיות. | |
| מדינות | ארמניה, רוסיה, צרפת ו-27 מדינות אחרות |
|---|---|
| אזורים | הקווקז |
| דוברים | כ-7,000,000 |
| שפת אם | כ-6,000,000 |
| משפחה |
|
| לאום |
|
| מוסד | אין |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית:
- ארמנית מזרחית – המשמשת בחיי היום-יום בארמניה ובקהילות מזרחיות אחרות, כדוגמת הקהילה באיראן.
- ארמנית מערבית – בה מדברות הקהילות הארמניות באנטוליה.
לאחר רצח העם הארמני הייתה הארמנית המערבית בשימוש על ידי התפוצות הארמניות בלבד.
היסטוריה
ארמנית היא שפה הודו-אירופית ומדוברת רק באזור הקווקז ובתפוצות הארמניות בעולם. שפה זו היא שלוחה בפני עצמה במשפחת השפות ההודו-אירופיות ואינה משתייכת לאף קבוצה במשפחה זו. יש המשײכים את השפה הפריגית ממשפחת השפות הפריגיות שכבר נכחדה ויש שאף מוצאים קשר בין היוונית לארמנית. כמו כן ישנן מילים רבות בשפה הארמנית השאולות מפרסית וכן השפעת השפות הקווקזיות אשר מדוברות על ידי העמים הגרים בצמוד לארמניה.
יצירות ספרותיות ראשונות בשפה התגלו מן המאה ה-5 ואילך, אשר נכתבו בארמנית קלאסית או גרבר אשר שמרו על חוקיה הבסיסײם. השפה המדוברת התפתחה באופן ניכר ואילו השפה הכתובה נשארה בעינה ולא השתנתה כמעט בכלל.
הכתב הארמני, בן 36 האותיות, נוצר על-פי המסורת על ידי הנזיר מסרוב משדוץ (מסרוב הקדוש) בשנת 405.
עיצורים
| סדקי | ענבלי /וילוני |
חכי | בתר־ מכתשי |
מכתשי /שִנִּי |
שפתי (־שִנִּי) | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אפי | n | m | ||||||||||
| סותם | ɡ | kʰ | d | tʰ | b | pʰ | ||||||
| מחוכך | ʤ | ʧʰ | ʣ | ʦʰ | ||||||||
| חוכך | h | ʁ | χ | ʒ | ʃ | z | s | v | f | |||
| מקורב (צדי) |
j | |||||||||||
| l | ||||||||||||
| מקיש | *ɾ | |||||||||||
| רוטט | r | |||||||||||
| * תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט; בניב המערבי קיימים הסותמים/המחוככים האטומים כמנושפים בלבד * ארמנים באיראן הוגים זאת [ɹ] כבארמנית עתיקה | ||||||||||||
| העיצורים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הסימון הגרפי |
תעתיק IPA | תעתיק לטיני | גימטריה | |||
| עתיקה | מודרנית | קלאסי | ISO 9985 | |||
| מזרחית | מערבית | |||||
| Բբ | b | pʰ | b | 2 | ||
| Գգ | ɡ | kʰ | g | 3 | ||
| Դդ | d | tʰ | d | 4 | ||
| Զզ | z | z | 6 | |||
| Թթ | tʰ | tʿ | tʼ | 9 | ||
| Ժժ | ʒ | ž | 10 | |||
| Լլ | l | l | 30 | |||
| Խխ | χ | x | 40 | |||
| Ծծ | ʦ | ʣ | c | ç | 50 | |
| Կկ | k | ɡ | k | 60 | ||
| Հհ | h | h | 70 | |||
| Ձձ | ʣ | ʦʰ | j | 80 | ||
| Ղղ | [ɫ] | ʁ | ł | ģ | 90 | |
| Ճճ | ʧ | ʤ | č | č̣ | 100 | |
| Մմ | m | m | 200 | |||
| Յյ | j | j ,*h | y | 300 | ||
| Նն | n | n | 400 | |||
| Շշ | ʃ | š | 500 | |||
| Չչ | ʧʰ | čʿ | č | 700 | ||
| Պպ | p | b | p | 800 | ||
| Ջջ | ʤ | ʧʰ | ǰ | 900 | ||
| Ռռ | r | ɾ | ṙ | 1000 | ||
| Սս | s | s | 2000 | |||
| Վվ | v | v | 3000 | |||
| Տտ | t | d | t | 4000 | ||
| Րր | [ɹ] | *ɾ | r | 5000 | ||
| Ցց | ʦʰ | cʿ | cʼ | 6000 | ||
| *(Ււ) | w | *v | w | 7000 | ||
| Փփ | pʰ | pʿ | pʼ | 8000 | ||
| Քք | kʰ | kʿ | kʼ | 9000 | ||
| Ֆֆ | f | f | ||||
| * רק בראש מילה בכתיב מסורתי ובמלים מורכבות * ארמנים באיראן (שלוחת הניב המזרחי) הוגים [ɹ] כבהגיה העתיקה * בכתיב מחודש האות מופיעה רק בצירוף ու. בכתיב מסורתי היא מייצגת /v/ מלבד בצירוף իւ /ju/ - שהוחלף ב-յու ברפורמת הכתיב בארמניה הסובייטית | ||||||
קישורים חיצוניים
- ארמנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפה ארמנית, דף שער בספרייה הלאומית
ארמנית42109581Q8785
