ארמנית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארמנית
Հայերեն / Hayerēn
מדינות ארמניה, רוסיה, צרפת ו-27 מדינות אחרות
אזורים הקווקז
דוברים כ-7,000,000
שפת אם כ-6,000,000
משפחה

הודו־אירופית

פרוטו-ארמנית
עתיקה
תיכונה
מודרנית
מזרחית
מערבית
לאום ארמניה, נגורנו קרבאך
מוסד אין
ראו גם שפהכתברשימת שפות

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית:

לאחר רצח העם הארמני הייתה הארמנית המערבית בשימוש על ידי התפוצות הארמניות בלבד.

היסטוריה

ארמנית היא שפה הודו־אירופית ומדוברת רק באזור הקווקז ובתפוצות הארמניות בעולם. שפה זו היא שלוחה בפני עצמה במשפחת השפות ההודו-אירופיות ואינה משתייכת לאף קבוצה במשפחה זו. יש המשײכים את השפה הפריגית ממשפחת השפות הפריגיות שכבר נכחדה ויש שאף מוצאים קשר בין היוונית לארמנית. כמו כן ישנן מילים רבות בשפה הארמנית השאולות מפרסית וכן השפעת השפות הקווקזיות אשר מדוברות על ידי העמים הגרים בצמוד לארמניה.

יצירות ספרותיות ראשונות בשפה התגלו מן המאה ה-5 ואילך, אשר נכתבו בארמנית קלאסית או גרבר אשר שמרו על חוקיה הבסיסײם. השפה התפתחה באופן ניכר ואילו השפה הכתובה נשארה בעינה ולא השתנתה כמעט בכלל.

הכתב הארמני, בן 36 האותיות, נוצר על-פי המסורת על ידי הנזיר מסרוב משדוץ (מסרוב הקדוש) בשנת 405.

עיצורים

פונמות בארמנית
סדקי ענבלי
/וילוני
חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי n m
סותם ɡ kʰ d tʰ b pʰ
מחוכך d͡ʒ t͡ʃʰ d͡z t͡sʰ
חוכך h ʁ χ ʒ ʃ z s v f
מקורב j l
מקיש *ɾ
רוטט r

* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט; בניב המערבי קיימים
הסותמים/המחוככים האטומים כמנושפים בלבד
* ארמנים באיראן הוגים זאת [ɹ] כבארמנית עתיקה

העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA תעתיק לטיני גימטריה
עתיקה מודרנית קלאסי ISO 9985
מזרחית מערבית
Բբ b b 2
Գգ ɡ g 3
Դդ d d 4
Զզ z z 6
Թթ tʿ 9
Ժժ ʒ ž 10
Լլ l l 30
Խխ χ x 40
Ծծ t͡s d͡z c ç 50
Կկ k ɡ k 60
Հհ h h 70
Ձձ d͡z t͡sʰ j 80
Ղղ ɫ (מידעעזרה) ʁ ł ģ 90
Ճճ t͡ʃ d͡ʒ č č̣ 100
Մմ m m 200
Յյ j j‏ ,*h y 300
Նն n n 400
Շշ ʃ š 500
Չչ t͡ʃʰ čʿ č 700
Պպ p b p 800
Ջջ d͡ʒ t͡ʃʰ ǰ 900
Ռռ r ɾ 1000
Սս s s 2000
Վվ v v 3000
Տտ t d t 4000
Րր ɹ *ɾ r 5000
Ցց t͡sʰ cʿ 6000
*(Ււ) w *v w 7000
Փփ pʿ 8000
Քք kʿ 9000
Ֆֆ f f

* רק בראש מילה בכתיב מסורתי ובמלים מורכבות
* ארמנים באיראן (שלוחת הניב המזרחי) הוגים [ɹ] כבהגיה העתיקה
* בכתיב מחודש האות מופיעה רק בצרוף ու. בכתיב מסורתי היא
מייצגת /v/ מלבד בצרוף իւ ‏/ju/ – שהוחלף ב-յու ברפורמת הכתיב
בארמניה הסובייטית

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0