ארבורטום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ארבורטום (בלטינית: Arboretum, מהמילה Arbor - עץ) הוא גן בוטני יערני - המתמקד באיסוף, תצוגה ומחקר של עצים או שיחים בלבד, ולא במיני צמחים קטנים כמו גן בוטני רגיל.

את המונח "ארבורטום" טבע לראשונה הבוטניקאי האנגלי ג'ון קלאודיוס לאודון בשנת 1833, אך גנים בוטניים מסוג זה התקיימו הרבה לפני כן. הפרעונים במצרים העתיקה היו הראשונים שנטעו עצים אקזוטיים ונהגו לגדל ולטפל בהם בגנים מיוחדים שטיפחו.

ישנם ארבורטומים המוקדשים לסוג מסוים של עצים או שיחים, כגון שיחי גפנים, עצי מחט, עצי אלון, או עצי ערבה. כחלק מתפקידם המדעי והמחקרי, חלק מגני הארבורטום כוללים גם משתלות וחדרי טיפול עבור עצים חולים או זקנים. לרוב, מעוצב ארבורטום בצורת סביבה טבעית או כפרית רגילה ומתפרש על פני שטח רחב.

הארבורטום הלאומי של ארצות הברית, שנמצא בוושינגטון, הוא אחד הגדולים בעולם, וכולל גם מוזיאון לעצי בונסאי וכמה גני גידול ואיקלום לאומיים. הוא נמצא בסמיכות לגן הבוטני הלאומי של ארצות הברית.

גני ארבורטום בישראל

בישראל מצוי ארבורטום ביער אילנות באזור השרון. הוא הוקם במהלך שנות ה-50 המוקדמות, ובשנת 1993 הכריז משרד החקלאות ביחד עם קק"ל על הגן בתור הארבורטום הלאומי של ישראל.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25122865ארבורטום