אריה ברנע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריה ברנע
אריה ברנע
אריה ברנע

אריה ברנע (נולד ב-22 בינואר 1957) הוא מחנך ישראלי, חוקר השואה. מנהל קריית החינוך ע"ש דוד בן-גוריון בעמק חפר (רופין). בעברו כיהן כמנהל גימנסיה הרצליה בתל אביב, מנהל תיכון "דנמרק" בשכונת הקטמונים בירושלים, ומנהל התיכון האזורי בבאר טוביה.

קורות חיים

ברנע נולד בחדרה, בן לרעיה וישראל וברמן, ניצולי השואה מפולין. הוא למד בתיכון חדרה. עבודת הגמר שכתב על פרשת אייכמן זכתה בפרס "יד ושם" (1975). לאחר שירותו הצבאי, כלוחם, כמפקד מוצב וככתב צבאי, למד משפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין. בשירות המילואים התמנה ליועץ קצין חינוך ראשי.

בשנת 1985 פרסם ברנע את ספרו "לא נכנענו" (בהוצאת משרד הביטחון) העוסק בעמידה היהודית בשואה. ב-1987 יצא לאור ספרו "גורל אחד" העוסק ביהודים דוברי הספניולית ויהודי ארצות האסלאם בתקופת השואה. ספר זה זיכה את ברנע בפרס "משואה" לספרות השואה. כמו כן פרסם ברנע חוברות ומאמרים בנושא השואה ובנושאים משפטיים בכתבי עת מקצועיים ובעיתונות היומית.

בשנת 1986 הקים ברנע את "לפיד - התנועה להנחלת לקחי השואה", שעסקה עד 1994 בהסברה וחינוך בקשר למשמעות השואה עבור החברה הישראלית: לקח ציוני, גורל יהודי המזרח בתקופת השואה, הצלת נפשות כמופת (כולל פעלו של ד"ר ישראל קסטנר בהונגריה) וחובתנו לסייע לעמים נרדפים ולפליטי רצח-עם. תנועת לפיד אף ניהלה מאבק נגד תנועת כ"ך.

במאמריו מביע ברנע, בין היתר, ביקורת נגד הצגת לוחמי מצדה כמופת.

בשנת 1995 החל לנהל את בית-הספר התיכון "דנמרק" בשכונת הקטמונים בירושלים. ברנע הנהיג בבית-הספר תוכנית לשוויון בחינוך ותוכנית לחינוך ערכי. על תוכניות אלה זכה "דנמרק" בפרס החינוך של ירושלים ובפרס החינוך של מדינת ישראל. ברנע זכה גם בפרס החינוך של יד ושם.

בשנים 20012004 ניהל ברנע את הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב. ב-2004 פרש מתפקידו על רקע מחלוקת בעניין האינטגרציה בחינוך שלמענה לחם.

ב-2004 נבחר על ידי העיתון "הארץ" כאחד מ-50 אנשי החינוך המשפיעים בישראל.

בשנים 2004 - 2005 הכין את תוכנית-האב החינוכית של העיר ערד. ב-2005 התמנה לתפקיד מנהל בית הספר התיכון האזורי בבאר טוביה.

החל בשנת 2007 עומד ברנע גם בראש ארגון "עמך", הפועל למען רווחתם הנפשית והחברתית של ניצולי השואה.[1] כמו כן ברנע הוא מרצה בנושא "שואה ומשפט" בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית בירושלים.[2]

ב-2015 פרסם את הספר "חינוך: על פיתוחם של אדם וחברה".[3]

בסוף שנת הלימודים תשע"ו עזב את תפקידו כמנהל תיכון באר טוביה לאחר 11 שנה.[4]

כיום מנהל את קריית החינוך על שם בן-גוריון בעמק חפר.[5]

ברנע חבר הנהלה בעמותת חלו"ן[6]. עמותת חלו"ן מעניקה סיוע לימודי, רגשי וחומרי לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, הפזורים בכ- 30 בתי ספר ברחבי הארץ.

ברנע מנגן בסקסופון.

ברנע נשוי ואב לשני ילדים. הוא מתגורר במבשרת ציון.

מספריו

  • "זהות יהודית :תוכנית יסוד לבתי ספר יהודיים ממגמות חינוך שונות בישראל ובתפוצות"
  • "התיכון בן ארבעים :תרצ"ח-תשל"ח, 1978-1938"
  • "גורל אחד" - היהודים דוברי הספאניולית ויהודי ארצות האסלאם בתקופת השואה - חוברת למורה, הוצאת משרד הביטחון, 1986
  • "יהודי לוברטוב והסביבה :חיים, שואה, שרידים", הוצאת ועד עולי לוברטוב, 1987
  • "משמעות השואה לדורנו", (1996)
  • "חינוך: על פיתוחם של אדם וחברה", הוצאת בית עלים, (2015)

מהרצאותיו

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0