אריה יחיאלי
| לידה |
21 ביוני 1922 קיל, גרמניה |
|---|---|
| נהרג |
16 בדצמבר 1947 (בגיל 25) ליד ביר עסלוג' |
| תאריך עלייה | 1936 |
| השתייכות |
 פלמ"ח |
| תקופת הפעילות | 1947 |
| דרגה | טוראי |
| תפקידים בשירות | |
| מוכתר מצפה רביבים | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות | |
אריה יחיאלי (21 ביוני 1922 - 16 בדצמבר 1947) היה ממייסדי קיבוץ רביבים, כתב את השיר המוכר "את אדמה"[1][2].
קורות חייו
יחיאלי נולד בשנת 1922 בקיל שבגרמניה לדבורה וחיים קופלינצקי. שם סיים בית ספר עממי ושתי כיתות תיכון. התחנך בתנועות הנוער הציוניות "קדימה" ו"הבונים". בשנת 1936 עלה ארצה במסגרת עליית הנוער והתחנך שנתיים במוסד "אהבה" בקריית ביאליק. בגיל 18 יצא עם גרעין של "הנוער העובד" להכשרה בקיבוץ תל יוסף.
ב-7 ביולי 1943, במסגרת התיישבות שלושת המצפים, עלה עם גרעין של הנוער העובד להתיישבות במצפה רביבים (לימים קיבוץ רביבים).
בזמנו הפנוי כתב וצייר. שניים משיריו הולחנו. ספר ילדים שכתב ואייר יצא לאור כמחווה לזכרו בשנת 1998. למד ערבית בניב הבדואי המקומי (שבט העזאזמה) תוך מגעיו עם הבדואים, התעניין בתרבותם, למד, חקר ותרגם משירתם.
בשל ידיעתו את הניב הערבי של בדואי המקום שימש כשומר רכוב והיה מוכתר היישוב. בימיה הראשונים של מלחמת השחרור, ב-16 בדצמבר 1947, נהרג יחיאלי, יחד עם עוד שני חברי רביבים, במארב של בדואים משבט העזאזמה, ליד ביר עסלוג'.
מיצירתו
- השיר "את אדמה", על פי מנגינה בדואית (1946).
- השיר "עלי באר"[3], הולחן על ידי דוד זהבי[4].
- "נסיעה אל הנגב שלנו",ספר לילדים שנכתב ואוייר על ידו (1947)[5].
דיסקוגרפיה
- שירים לשירה בציבור עם דוד זהבי, דוד זהבי, אריה יחיאלי, אברהם שלמה עמיאל, רפאל ספורטה, חנן שדמי, קיבוץ בית השיטה, ערב סוכות, תשט"ז, 1955, "ארכיון דוד זהבי", סדרה C : טקסטים לשירים, פריט מס' 042.
הנצחה
- "גשר אריה יחיאלי" בכביש משאבי שדה רביבים (כביש 222) נקרא על שמו.
קישורים חיצוניים
- קורות החיים של אריה יחיאלי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- אריה יחיאלי, באתר הפלמ"ח
- להאזנה: תוכנית אודיו העוסקת מתוך הפודקאסט 'פה ושם בארץ ישראל', החל מהדקה העשירית עוסקת בעיקר בסיפורו של יחיאלי
הערות שוליים
- ^ השיר "את אדמה" באתר "זמרשת"
- ^ השיר "את אדמה" ביצוע נוסף (וידאו)
- ^ השיר "עלי באר" באתר "זמרשת".
- ^ לפי אינדקס שירי דוד זהבי "עלי באר" הולחן ב-1 בינואר 1948. זה היה כשבועיים אחרי שיחיאלי נהרג. סביר להניח שזהבי הלחין את השיר לזכרו של יחיאלי.
- ^ הספר הוכן ב-1947 לקראת מעבר ילדי הקיבוץ מראשון לציון לרביבים, אולם לא פורסם בזמנו. הוצא לאור על ידי קיבוץ רביבים ב-1998.
