אריה נחומי
 | |
| לידה |
1909 פלך פודוליה, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| נהרג |
נובמבר 1936 (בגיל 27 בערך) הר פראדו, ספרד |
| שירות ביטחוני | |
| השתייכות | הבריגדות הבין-לאומיות |
אריה (אלברט) נחומי (נולד ב-1909), היה פעיל קומוניסט ולוחם יהודי במלחמת האזרחים בספרד. נחומי היה הראשון שהגה יוזמה להקמת יחידה יהודית בבריגדות הבין-לאומיות, אך נפל בקרבות לפני שעלה בידו להשלים משימה זו. הוא אחד מבין אלפי יהודים שנטלו חלק בפעילות הבריגדה.[1]
ביוגרפיה
נחומי נולד בעיירה ז'וואנץ שבפלך פודוליה של האימפריה הרוסית (כיום במחוז חמלניצקי של אוקראינה) ליעקב ואיטה נסיס ואחיהם של גוטה (טובה), רחל ומרדכי. בשנת 1921, עקב הפרעות באוקראינה, החליטה המשפחה לעלות לישראל. תחילה עלו האב יעקב, הבת גוטה והבן אריה על סיפון האוניה "מרשל פוש". האם איטה, הבת רחל והבן מרדכי עלו בשנת 1923. המשפחה התיישבה בירושלים ואב המשפחה שינה את שמם מנסיס לנחומי.
בשנת 1926, יצא אריה, שהיה משויך להסתדרות הנוער הכללית, להכשרת הנוער העובד בעין חרוד ושהה שם כשנה.[2]
בשנת 1930, הצטרף אריה למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה ונעשה לפעיל נלהב. כחלק מפעילותו, השתתף בהפגנות וחילק כרוזים. כתוצאה מפעילות זו אף נאסר מספר פעמים והנהיג שביתות רעב. בסופו של דבר, הובילה פעילות זו להעמדתו לדין וכתוצאה מכך לשלילת אזרחותו וגירושו מא"י-פלשתינה.[3]
פעילותו בפריז
לאחר גירושו, השתקע נחומי בפריז ושהה שם על ויזת סטודנט. תחילה, התקיים מתמיכה כספית שסיפקו לו אחיותיו מישראל. בהמשך, החל לעבוד בעבודות מזדמנות שהיו נחלתם של יהודים רבים בפריז באותה תקופה ובעיקר ייצור נעליים בבית, מה שאפשר להתפרנס מבלי להיתפס על ידי השלטונות. בתקופה זו, הכיר את הלה והשניים התחתנו. אריה עסק בפעילות ענפה במפלגה הקומוניסטית היהודית בצרפת והיה חבר בחוגי הפועלים הידישיים. היהודים הקומוניסטים בפריז התאגדו כחטיבה תחת המפלגה הקומוניסטית הצרפתית sous-section juive of the Parti Communiste Français (PCF).[4]
בשל כישוריו, התמנה אריה למזכיר הוועידה היידית בפריז ושם פעל עד שיצא להילחם בספרד. טרם צאתו לספרד פרסם אריה נחומי דברים בעיתון נייע פרעסע:
חברים יקרים!
אני גאה בכך שיש ביכולתי למלא משימה זו, הניצבת בפני הפרולטריון הבינלאומי ובפנינו הקומוניסטים העומדים בקו הראשון במאבק למען אחינו בספרד – למען מטרתם ולמען מטרתנו.
אני בטוח שברגע זה אנחנו, הקומוניסטים, מראים כי איננו רק נאה דוברים, אלא גם לוחמים באומץ בשוחות.
אני מבטיח לכם, חברים, שאעשה כל מה שנדרש מחבר בארגון חשוב כמו שלנו. כבר יצא לי לשבת בכלא ולהוביל שביתת רעב. עכשיו מדובר במשימה חדשה, ואני מאמין שאוכל למלא אותה בהצלחה.
אני רוצה להביע את הערכתי לוועדה שלנו, ובמיוחד לחברים המובילים, על המדיניות הנכונה שלהם בגיוס כוחות חדשים. מעיתונאי פעיל הפכתי למזכיר סניף, ממזכיר סניף לחבר בוועדה היהודית, וכעת – אני מגויס למשימה חדשה.
חברים, אנחנו מתכוננים לישיבת המליאה. אני בטוח שהיא תהיה ברמה גבוהה, ושבעיותינו יטופלו כראוי. כל הארגון שלנו ימלא את חובתו – לגייס תמיכת המונים רחבה יותר סביב המפלגה שלנו, ולהיאבק נגד הטרוצקיסטים, שטוענים כי "ספרד כבר אבדה".
לא חברים, אני נוסע ויודע שהמצב אינו טוב חברים, אבל ספרד לא אבדה! אפשר, צריך, וחובה לנצח בספרד – להפוך אותה לחופשית, לטובה, ולמדינה ללא פשיזם.
אני מאמין שבעזרת המאבק הזה נצליח להגיע גם לצרפת חופשית, חזקה ודמוקרטית, שבה אנחנו, היהודים, נזכה לשוויון זכויות מלא עם כל האזרחים במדינה.
אני לוחץ את ידיכם, חברים, ומאחל לכם הצלחה בעבודתכם.
אלברט
מלחמת האזרחים בספרד
ערך מורחב – הבריגדות הבין-לאומיות
אריה נחומי הצטרף אל הבריגדות הבינלאומיות שהתארגנו בספרד על מנת להילחם בפשיסטים תחת פיקודו של הגנרל פרנקו. בשלב מסוים בתקופה זו, החל להזדהות כאלברט וייץ. עם הגיעו לספרד, פגש את לואיג'י לונגו, שהיה אז מפקד הכוחות הרפובליקנים בבריגדות הבינלאומיות ושיתף אותו ביוזמתו להקים יחידה יהודית מיוחדת בתוך הבריגדות הבינלאומיות. הייתה זו הפעם הראשונה בה נהגה רעיון שכזה. לונגו מתעד את מפגשו עם נחומי[5]:
אלה היו הימים הראשונים להגעת המתנדבים לאלבסטה.
אני עדיין זוכר זאת כאילו היה זה אתמול: צעיר כהה עור, בעל פנים עגולות, שעורר מיד תחושת חיבה. זה היה יהודי שבא לראות אותי כאחד האחראים הראשונים על ארגון הבריגדות הבינלאומיות. הוא דיבר בשם הקבוצה הראשונה של חמישה-עשר יהודים, שאותם ארגן ביחידות קטנות, ובראשן צעד בגאווה ברחובות אלבסטה.
הוא ביקש ממני שהיהודים יאורגנו במסגרת הבריגדות שלנו.
"אנחנו רוצים להוכיח", אמר בקול מלא כנות ותשוקה, "אנחנו רוצים להוכיח למה היהודים מסוגלים. הפשיסטים מאשימים אותנו בכל מקום בפחדנות. אנחנו נראה לעולם שאנחנו יודעים לפעול כגיבורים."
הבנתי היטב את רגשותיו ואת הסיבות הפוליטיות של חבר זה, והסכמתי מיד עם דעתו.
בהסכמת אנדרה מארטי, המנהיג הרוחני של הבריגדות שלנו, אישרתי לו לקרוא לכל היהודים שנמצאים בשאר היחידות, במטרה להקים פלוגה יהודית יפה וחזקה.
למרבה הצער, החלום היפה הזה לא התגשם. קשיי שפה וחוסר זמן מנעו זאת מאיתנו.
.. והחבר הזה צעד לחזית בראש חמישה-עשר האנשים שגייס והוביל מפריז.
אך דמותו נחרתה בזיכרוני. הגעתי למדריד שבוע לאחר מכן. ניסיתי מיד לראותו שוב. הוא נפל כגיבור בקרבות הראשונים בעיר האוניברסיטאית[...]למרבה הצער, הם לא הצליחו להילחם יחד במסגרת יהודית מאוחדת. אך אנו, הלוחמים מכל הבריגדות ומכל הלאומים, חייבים לאסוף את הדוגמאות המופלאות של ההקרבה והגבורה של הלוחמים היהודים, כדי להציגן בפני הערצת העולם – כפי שהיה רצונו של אותו חבר יהודי, שהיה הראשון שנפל בהגנה האפית על מדריד
עם זאת, בסופו של דבר מומש רעיונו של נחומי להקים יחידה יהודית. המחלקה היהודית בפלוגת "דומברובסקי" הפולנית שפעלה במסגרת הבריגדה ה-13 הוקמה ב-12 בדצמבר 1937 ובה היו חברים מצרפת, בלגיה, ארץ ישראל ופולין. דגלה של הפלוגה היה סמל הכוכב משולש הצלעות של הבריגדה והמילים "לחירותכם ולחירותנו" בפולנית, יידיש וספרדית.[6]
נפילתו
אריה נחומי, על פי כל העדויות, היה שייך לפלוגת אדגר אנדרי והשתתף בקרב שהתנהל בקריית האוניברסיטה של מדריד. הקרב התרחש בתחילת המצור על מדריד בין ה-15 ל-23 בנובמבר 1936, כאשר הקמפוס החדש היה עדין בבניה והלחימה גבתה קורבנות רבים. בהסתמך על העדויות ההיסטוריות, היה נחומי היהודי הראשון שנפל בשערי מדריד, שעות ספורות לאחר תחילת הקרבות.[1]
הנצחה
לאחר נפילתו, הוספד נחומי בעיתון הקומוניסטי היהודי נייע פרעסע. שם נכתב עליו כדלקמן:
אלברט בן ה-25 הצטיין בלהט נעוריו, שהובילו אותו במהרה להשתלב בהנהגת תנועת הנוער הקומוניסטית. בשנת 1935 הפך למזכיר "הוועדה היידית הקומוניסטית בפריז" ומילא תפקידים חשובים במפלגה הקומוניסטית. כאשר החלה מלחמת האזרחים בספרד, אלברט היה בין הראשונים שהתגייסו לבריגדות הבינלאומיות ונלחם למען החירות. כשם שהיה תמיד—פועל נאמן בפלשתינה, פעיל בפריז, לוחם בספרד—כך גם בקרב, תחת אש הפשיסטים, נותר נאמן לאידיאלים שלו ולחבריו עד הרגע האחרון. הוא נפל כגיבור, עם הנשק ביד, לצד חברים גיבורים כמוהו
במאי 1937, החלה יוזמה להנצחת המתנדבים היהודים על ידי הקמת מוזיאון לזכרם. הוחלט לקרוא למוזיאון על שמו של אלברט נחומי וייץ. ועדה שהוקמה אספה מגוון חומרים המתארים את חוויותיהם של הלוחמים היהודים בספרד. במהלך פתיחת התערוכה הוצג פסל של אלברט נחומי, עשוי מקרמיקה, שנוצר על ידי האמן ז'ק ציטרינוויץ'.[7]
החל מנובמבר 1936, נקברו 424 מתנדבי הבריגדות הבינלאומיות בבית העלמין פואנקרל במדריד (cementerio madrileño de Fuencarral). לאחר עלייתו של פרנקו לשלטון, גופותיהם הוצאו על ידי הפלאנגיסטים והושלכו לקבר אחים בהר פארדו. בשנת 1989, הוצב מחדש העתק של לוח הזיכרון הגדול שהוסר בתקופתו של פרנקו, סביבו הוצבו לוחות זיכרון המוקדשים ללוחמים מלאומים שונים שלחמו בצד הרפובליקני במסגרת הבריגדות הבינלאומיות במלחמת האזרחים בספרד. בלוח המוקדש ללוחמים היהודים שמו של נחומי וייץ מופרד בשורה משמות הלוחמים האחרים דבר המעיד על תפקידו החשוב בניסיונות הראשונים ליצור יחידה יהודית בתוך הבריגדות הבינלאומיות.[8]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 GIna Medem, Jewish Fighters in the Fields of Spain, Czenstochower Yidn, עמ' 157-165
- ↑ חנה רייך, תכתובות בעניין מחנות ההכשרה בעין חרוד, 1948-1926, באתר הספריה הלאומית
- ↑ בירושלים | הארץ | 8 פברואר 1931 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ↑ Gerben Zaagsma, Jewish Communists in Paris between Local and International
- ↑ Medem Gina, Los judíos voluntarios de la libertad : (un año de lucha en las Brigadas Internacionales) / Gina Medem., BiNaDi - Biblioteca Navarra Digital, 1937.
- ↑ The Naftali Botwin Company by Mitch Abidor, www.marxists.org
- ↑ Yidn in Shpanishn Ḳrig 1936-1939 | Yiddish Book Center, www.yiddishbookcenter.org (באנגלית)
- ↑ ZAAGSMA Gerben, Jewish volunteers : the International Brigades and the Spanish Civil War, Bloomsbury Academic War, culture and society series, 2017
אריה נחומי42493819Q134053082