אריסטובולוס (בית הורדוס)
| מדינה | ממלכת החשמונאים |
|---|---|
אריסטובולוס (34/35 לפנה"ס[1] - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.
חייו
אריסטובולוס (הרביעי) היה בנם של הורדוס מלך יהודה ומרים החשמונאית, ונקרא ככל הנראה על שם דודו המנוח אריסטובולוס השלישי. בגיל שלוש עשרה בערך, נשלחו הוא ואחיו הגדול אלכסנדר להתחנך ברומא בביתו של הסנאטור גאיוס אסיניוס פוליו,[2][3] כיורשי העצר הפוטנציאליים.
אריסטובולוס נישא בשנת 16 לפנה"ס לבת דודתו ברניקי, שהייתה בתם של שלומית אחות הורדוס וקוסגבר מושל אדום. לזוג נולדו חמישה צאצאים: הורדוס, אגריפס הראשון, אריסטובולוס, הרודיאס ומרים.[4] הורדוס היה גדול מאגריפס בשנים, נראה שגם הרודיאס נולדה לפני אגריפס, וסביר שאריסטובולוס היה צעיר מהם.[5]
עם שובו של אריסטובולוס ליהודה יחד עם אחיו אלכסנדר, החלו כמה גורמים בבית הורדוס ובראשם דודתם שלומית, חותנתו של אריסטובולוס, להאשימם בפני אביהם במזימה להתנקש בו. הורדוס שהחל לאט-לאט להאמין בדברים, החליט למנות גם את בנו אנטיפטרוס כיורש עצר (במקביל לאריסטובולוס ואלכסנדר), כדי לגרום להם להיות זהירים יותר בהתנהגותם, אך הם ראו בכך פגיעה קשה במעמדם. מהלך זה גם גרם לאנטיפטרוס לפעול כנגדם בעקיפין, כדי לשפר את מעמדו ולהפוך ליורש העצר היחיד. התנהגותם של אריסטובולוס ואלכסנדר וגינוים הפומבי לעונש המוות שגזר הורדוס על אמם החמירה את מצבם וסיפקה לאויביהם תחמושת כנגדם. הורדוס האשים אותם לפני אוגוסטוס במזימה לרוצחו אולם הקיסר השכין שלום בין האב לבנים. אריסטובולוס ואחיו הואשמו שנית במזימה לרצוח את הורדוס אולם הם ניצלו הודות לתושייתו של ארכלאוס (אנ'), מלך קפדוקיה, אביה של גלפירה אשת אלכסנדר.
בסופו של דבר אדם בשם איריקלס שנשלח על ידי אנטיפטרוס הצליח להסית את הורדוס כנגד הבנים. הורדוס קיבל רשות מאוגוסטוס להעמידם למשפט, שבו נמצאו אשמים ונגזר עליהם מוות. מסופר שבעקבות רצח הבנים, אמר אוגוסטוס, כי "מוטב להיות חזירו של הורדוס מלהיות בנו".[6]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אריה כשר, אליעזר ויצטום, הורדוס, מלך רודף ורדוף, 2007, עמ' 98, עמ' 434 הערה 35: על פי חישובי קוקינוס - 213, 208 .Kokkinos, N. The Herodian Dynasty, 1998, pp
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 15, פרק י, פסקה א, סעיף 343
- ^ M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, XXXVI. Asinius Pollio, pp. 213-214
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק 28, פסקה א, סעיף 552
- ^ דניאל שוורץ, אגריפס הראשון, עמ' 47–48.
- ^ מקרוביוס, סאטורנליה, ספר ב, פרק 4, סעיף 11
