הורדוס (מלך כלקיס)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מטבע של הורדוס מלך כלקיס: הורדוס ואחיו אגריפס הראשון ממליכים את קלאודיוס

הורדוס (15 לפנה"ס48 לספירה), מלך כלקיס מבית הורדוס.

הורדוס נולד בממלכת יהודה. מצד אביו אריסטובולוס היה נכדו של הורדוס ומרים החשמונאית, ואמו ברניקי הייתה בתם של שלומית אחות הורדוס וקוסטובר מושל אדום. הורדוס היה אחיהם של אגריפס הראשון, אריסטובולוס הצעיר, הרודיאס ומרים.[1] הורדוס היה גדול מאגריפס בשנים, נראה שגם הרודיאס נולדה לפני אגריפס, וסביר שאריסטובולוס היה צעיר מהם.[2]

בשנת 7 לפנה"ס התייתם הורדוס מאביו, שהוצא להורג על ידי סבו הורדוס יחד עם אחיו אלכסנדר באשמת קשירת קשר כנגד המלך. לזמן מה חייתה משפחתו תחת הגנתו של הורדוס, אולם בשנת 5 לפנה"ס החליטה אמו ברניקי לקחת את משפחתה ולעבור להתגורר ברומא. הורדוס התחנך בחצר הקיסרית, כפי שהיה נהוג אצל בני מלוכה ממדינות החסות של רומא. ייתכן שיש בכך סימן שאוגוסטוס החשיב את הורדוס ואחיו כיורשים פוטנציאליים לממלכת סבם.

הורדוס הומלך על ידי הקיסר קלאודיוס על כלקיס, עם עלייתו לשלטון בשנת 41 לספה"נ. כמו כן, הוא קיבל דרגת פראיטור לשם כבוד (ornamenta praetoria).[3] בעקבות בקשה שהוא ואחיו אגריפס העלו לפני הקיסר, הוציא קלאודיוס צו בו הוא מאשר את זכויותיהם של היהודים החיים בגולה.

עם מות אחיו, אגריפס הראשון, בשנת 44 וסיפוחה מחדש של ממלכת יהודה לאימפריה הרומית כפרובינקיה, קיבל הורדוס את האחריות לניהול בית המקדש ומינוי הכהנים הגדולים.

אשתו הראשונה של הורדוס הייתה מרים (פו'), בת דודתו אולימפיאס, בת הורדוס המלך ומלתקי השומרונית ויוסף בן יוסף אחי הורדוס המלך. מרים ילדה לו בן בשם אריסטובולוס.[4] לאחר שנפטרה, נשא לאישה את אחייניתו ברניקי, שממנה נולדו לו שני בנים, ברניקינוס והורקנוס.

עם מותו של הורדוס בשנת 48, ירש אותו כמלך כלקיס אחיינו אגריפס השני, שהוחלף בשנת 53 על ידי אריסטובולוס, בנו הבכור של הורדוס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הורדוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר א, פרק 28, פסקה א, סעיף 552.
  2. ^ דניאל שוורץ, אגריפס הראשון, עמ' 47–48.
  3. ^ דיו קסיוס, היסטוריה רומאית, ספר 60, פרק 8, סעיפים 3-2: לאחיו אגריפס, קלאודיוס העניק את דרגת קונסול. קלאודיוס "התיר להם להיכנס אל הסנאט ולבטא את תודתם אליו ביוונית".
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ה, פסקה ד, סעיף 134.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0