ארכנופוביה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. ארכנופוביה היא פוביה ספציפית (בעברית: בעת) מעכבישים או יצורים אחרים ממחלקת העכבישניים. זהו פחד מוגזם שגורם לבעתה בעת מגע עם עכבישים או אף ראייתם בלבד. בשל כך עשויים הלוקים בארכנופוביה לחוש אי נוחות רבה במקומות בהם הם מניחים שעלולים להופיע עכבישים, או להימנע כליל ממקומות כאלה. תגובותיהם הקיצוניות של הלוקים בארכנופוביה, עשויות להיראות לאנשים אחרים כבלתי-רציונליות.

מקור השם

השם "ארכנופוביה" מורכב מהמילים היווניות "ארכנו" (עכביש) ו"פוביה" (פחד מוגזם). מקורו בסיפור מהמיתולוגיה היוונית.

אטיולוגיה

ארכנופוביה מתפתחת לעיתים קרובות אצל אנשים שהיה להם בעבר ניסיון כואב או מפחיד בהיתקלות בעכבישים, בייחוד בתקופת הילדות. עם זאת, היא יכולה להתפתח גם ללא טראומה נפשית כלשהי.

בדומה לפוביות ספציפיות כגון פוביה מנחשים או עכברים, נטען כי קיימים לכך מקורות אבולוציוניים, שעדיין אינם ברורים במלואם. פסיכולוגים אבולוציוניים מעריכים כי קיומם של זני עכבישים ארסיים, שמיעוטם נחשב קטלני לבני אדם, יצר התפתחות אבולוציונית של פחד מעכבישים, או קלות רבה יותר ברכישת פחד כזה. מכיוון שאנשים הלוקים בארכנופוביה יימנעו ככל האפשר מאזורים בהם הם עלולים להיתקל בעכבישים ארסיים, כדי להפחית את הסיכון להיפגע מהם - ניתן לטעון כי יש להם יתרון אבולוציוני הישרדותי מסוים על פני אנשים שלא מפחדים מעכבישים.

המתנגדים לרעיון זה טוענים כי בניגוד לצפוי על פי הטיעון האבולוציוני, במהלך האבולוציה לא נרכשו פוביות מגירויים טבעיים אחרים שהם לא פחות מאיימים מעכבישים. נטען כי הסיכון של עכבישים הוא שולי וקטן מדי מכדי להשפיע על האבולוציה. במרכז וצפון אירופה, למשל, לא היו קיימים כלל זני עכבישים מקומיים שהם קטלניים, ובכל זאת תפוצת הארכנופוביה באזורים אלו היא לא מעטה, דבר המצביע על האפשרות של למידה תרבותית. בנוסף, תאורטיקנים ביהביוריסטים טענו כי ניתן ליצור באופן מלאכותי פוביה ספציפית לעכבישים, או לכל גירוי נייטרלי אחר, באמצעות התניה קלאסית פשוטה.

טיפול

ניתן לטפל בארכנופוביה בכל אחת מהשיטות המוצעות לטיפול בפוביות סצפציפיות. יעילותו של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שכולל חשיפה הדרגתית לעכבישים והקהיה שיטתית, נחשבת גבוהה יחסית. בטיפול זה נערך תחילה אימון בהרפיה, אחר כך בונים המטופל והמטפל היררכיה של מצבים מפחידים, מהקל (למשל דמיוּן העכביש) אל הקשה (חשיפה מלאה לעכביש), ובהמשך מתבצעת התניית נגד הדרגתית שבה מוכחד הפחד מהעכביש, בסיוע ההרפיה, בכל שלב בהיררכיה.

טיפולים אפשריים אחרים הם טיפול תרופתי להרגעת החרדה; או טיפול פסיכואנליטי בו עוסקים בהעלאה למודעות של קונפליקטים לא מודעים שמהם נבעה הפוביה, והתמודדות עימם.

קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0