ארם אנדוניאן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות תקשורת ריקה. ארם אנדוניאן (בארמנית: Արամ Անտոնեան; 1853 – 23 בדצמבר 1952) היה עיתונאי, היסטוריון וסופר ארמני.
ביוגרפיה
אנדוניאן נולד בקונסטנטינופול, שם ערך את העיתונים "Luys" (אור), "Dzaghik" (פרח) ו-"Surhandak" (מבשר). לאחר מכן שירת במחלקת הצנזורה הצבאית של האימפריה העות'מאנית. הוא נעצר בהוראת שר הפנים טלעת פאשה בערבו של ה-24 באפריל 1915 ובכך הצטרף למספר הרב של האינטלקטואלים הארמנים שגורשו מהבירה קונסטנטינופול. אנדוניאן גורש לצ'נקירי (אנ'), אולם במחצית הדרך הוחזר לאנקרה וגורש שוב למחנות בראס אל-עין ומסקנה (Meskene). אך אנדוניאן שרד במחתרת בעיר חלב שבסוריה. כאשר כוחות בריטיים כבשו את העיר, בכיר טורקי נמוך-דרג, נעים ביי, שיתף פעולה עם ארם אנדוניאן בפרסום זיכרונותיו – תיאור גירושם של הארמנים. "זיכרונות נעים ביי" פורסמו בשנת 1920, ולפעמים מכונים "מברקי אנדוניאן" או "מברקי טלעת פאשה". המברקים מתיימרים להוות הוכחה ישירה שרצח העם הארמני בשנים 1915–1917 היה מדיניות של הממשלה העות'מאנית. הם הוצגו כהוכחה במשפט של סוגומון טהליריאן.
על פי הפרופסור רוברט מלסון (אנ'), המתמחה ברצח עם, דיווחו של אנדוניאן על הגירושים ורציחות הארמנים שלאחר 1915 הוא מכריע לגבי המחקר של תקופה זו.
בין השנים 1928–1951 ניהל אנדוניאן את ספריית נובאר (Nubarian Library) בפריז, והצליח להחביא ולהציל את רוב האוסף במהלך הכיבוש הגרמני של פריז.
אנדוניאן נפטר בפריז ב-23 בדצמבר 1952.
חיבוריו
- ביוגרפיה של אלכסנדר שירוואנזאדה (אנ') (Շիրվանզադէ), קונסטנטינופול, 1911.
- "ההיסטוריה המאוירת השלמה של המלחמה הבלקנית" (5 כרכים, 1912–1913), יצאה לאור במקור בארמנית (Պատկերազարդ ընդարձակ պատմութիւն Պալքանեան պատերազմին), לאחרונה יצאה לאור מהדורה בטורקית.
- "באותם ימים חשוכים" (Այն սեւ օրերուն), בוסטון, 1919.
- "הפשע הגדול" (Մեծ Ոճիրը), בוסטון, 1921.
- "זיכרונות נעים ביי", לונדון, 1920.
לקריאה נוספת
- Soulahian-Kuyumjian, Rita. The Survivor: Biography of Aram Andonian. London: Gomidas Institute, June 9, 2010
קישורים חיצוניים
