ארמין פריש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ארמין פריש (בהונגרית: Frisch Ármin; מיגלץ, 13 בינואר 1866 – בודפשט, 13 באפריל 1948)[1] [2] היה רב הונגרי, מורה יהודי, היסטוריון של הספרות בהונגריה. הוא היה עמית וכותב של ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים.
ביוגרפיה
ארמין פריש הוא בנם של איגנץ פריש ושל ינקה וייס. הוא נולד במיגלץ, בדרום ממלכת הונגריה (היום צפון סרביה). בין השנים 1884–1894 היה תלמיד בבית המדרש לרבנים בבודפשט. בשנת 1893 קיבל דוקטורט במדעי הרוח בבודפשט ובשנת 1895 סמיכה לרבנות. הוא גם קיבל תעודת הוראה לתיכון לשפות יוונית ולטינית. משנת 1898 היה מורה לדת של הקהילה היהודית של פשט ומשנת 1920 היה יועץ תרבותי של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך. פריש זכה להישגים רציניים בעריכת ספריית המסמכים היהודית ההונגרית ועבודתו ככותב ספרי לימוד. שמו נקשר בארגון בית החניכות והכשרת אמנים של האגודה לתרבות ציבורית. הוא שרד את השואה ונפטר בשנת 1948 בגיל 82 והובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט. אשתו הייתה אילונה בלוך.
עבודותיו
- תורת האתיקה של קאנט, תוך התחשבות מיוחדת בכלליות ובצורך, בודפשט, 1893
- קטעים מספר תהילים. עם מבוא, הסברים על נושא ושפה, בודפשט, 1901
- Monumenta Hungariae Judiaca, בודפשט, 1903
- קטעים מהספרות היהודית לאחר התנ"ך, בודפשט, 1906 (מהדורה מחודשת 1993), מסת"ב 963-7780-24-6
- חינוך דתי בתיכון מתוך ספר תהילים, בודפשט, 1899
- קטעים מספרי הנביאים, בודפשט, 1903
- היסטוריה של היהודים משנת 1492 ועד היום, בודפשט
לקריאה נוספת
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. ארמין פריש
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. ארמין פריש.
- ספרנותו של גזה פטריק [1]
הערות שוליים
