ארנולד דולמטש
(אז'ן) ארנולד דולמטש באנגלית: Arnold Dolmetsch 24 בפברואר 1858 - 28 בפברואר 1940) היה מוזיקאי ובונה כלי נגינה יליד צרפת, שחי רוב חייו הבוגרים באנגליה וייסד סדנה לייצור כלי נגינה בהאזלמיר, סארי. דולמטש היה חלוץ בחידוש העניין במוזיקה עתיקה במאה ה-20.
חייו
ילדות, נעורים ולימודים
משפחת דולמטש באה במקור מבוהמיה, אך (אז'ן) ארנולד דולמטש, בנם של רודולף ארנולד דולמטש ומארי זלי (לשעבר גילואר) נולד בלה מאן שבצרפת, שם הקימה המשפחה מפעל לייצור פסנתרים. בסדנאות המשפחה רכש דולמטש את הכישורים לבניית כלי נגינה, שישמשו אותו בהמשך חייו בסדנאות שלו למוזיקה עתיקה.
דולמטש למד מוזיקה בקונסרבטואר של בריסל ולמד נגינה בכינור אצל אנרי וייטאן. בשנת 1883 נסע ללונדון ללמוד בקולג' המלכותי למוזיקה. מוריו שם היו הנרי הולמס ופרדריק ברידג'. בשנת 1889 קיבל שם תואר ראשון במוזיקה.[1]
תחיית המוזיקה העתיקה
תקופת-מה עבד דולמטש כמורה למוזיקה בדאלוויץ' קולג', אבל עניינו בכלים עתיקים ניעור למראה אוספים של כלי נגינה היסטוריים במוזיאון הבריטי. אחרי שבנה את העתק הלאוטה הראשון שלו ב-1893, החל לבנות צ'מבלי וקלאוויקורדים לחברת צ'יקרינג מבוסטון (1905 - 1911), ואחר בשביל גאבו בפריז (1911 - 1914).[2]
בשלב הבא הקים סדנה לבניית כלי נגינה בהאזלמיר שבסארי והחל לבנות העתקים כמעט לכל סוגי הכלים שנוצרו מן המאה ה-15 עד המאה ה-18, כולל ויול, לאוטה, רקורדר ומגוון כלי מקלדת. ספרו משנת 1915, "פרשנות למוזיקה של המאות ה-16 וה-17" היה ציון דרך בהתפתחות הביצועים האותנטיים של מוזיקה עתיקה.
ב-1925 ייסד דולמטש אפסטיבל שנתי למוזיקה קאמרית, "פסטיבל דולמטש הבינלאומי למוזיקה עתיקה", המתקיים מדי שנה בחודש יולי בהאזלמיר.
דולמטש היה פעיל בחיי התרבות של לונדון ועם ידידיו ומוקיריו נמנו ויליאם מוריס, סלווין אימג', רוג'ר פריי, גבריאל ד'אנונציו, ג'ורג' ברנרד שו, עזרא פאונד, ג'ורג' מור, שהרומן שלו, "אוולין אינז" מפאר את חיי דולמטש ויצירתו, וויליאם בטלר ייטס.
דולמטש היה אחראי לגילוי המחודש של אסכולת המלחינים האנגלים לוויול קונסורט (בהם ג'ון ג'נקינס וויליאם לוז), שזיכה אותו בדברי ההלל של סר הנרי האדו שאמר, כי דולמטש "פתח את הדלת לבית גנזים נשכח של יפעה". כמו כן היה אחראי במידה רבה לתחיית החלילית, הן ככלי קונצרטים רציני והן ככלי, שהנגיש מוזיקה עתיקה לנגנים חובבים. דולמטש אף הוסיף וקידם את החלילית ככלי להוראת מוזיקה בבתי ספר.
בשנת 1897 ניגן דולמטש עם אשתו השנייה, אלודי, את קונטינואו לצ'מבלו בביצוע ה"מודרני" הראשון ליצירתו של הנרי פרסל, "המלך ארתור", בברמינגהם בניצוח ריכטר. ביולי 1900 סיפק את הליווי המוזיקלי ל"אידיליות מחול" של איזדורה דנקן בניו גלרי בלונדון.[3]
ב-1937 הקציבה לו ממשלת בריטניה גמלה של משרת ציבור וממשלת צרפת העניקה לו את תואר אביר לגיון הכבוד ב-1938.
משפחת דולמטש
ארנולד דולמטש נישא שלוש פעמים. שניים מנישואים אלה הסתיימו בגירושין. ב-23 בספטמבר 1903 נשא לאישה את מייבל ג'ונסטון, אחת מתלמידותיו.
דולמטש עודד את בני משפחתו ללמוד את אומנות בניית הכלים ונגינה, והמשפחה הרבתה להופיע בצוותא בקונצרטים, בנגינת כלים שנבנו בסדנאות דולמטש. לאחר מותו של ארנולד דולמטש ב-1940 בהאזלמיר, המשיכה משפחתו לקדם את בניית הכלים העתיקים והנגינה בהם.
- מייבל דולמטש, אשתו, עשתה לה שם בנגינה בוויול בס.
- רודולף דולמטש, בנו, היה נגן כלי מקלדת מחונן, שנהרג במלחמת העולם השנייה.
- נטלי דולמטש, בתו, ניגנה בוויול והייתה חברה ראשונה במעלה באגודת הויולה דה גמבה.
- קרל פרדריק דולמטש, בנו, היה נגן חלילית נודע וקיבל עליו את ניהול עסק בניית הכלים של אביו.
- ססיל דולמטש, בתו, ניגנה בוויול.
לקריאה נוספת
- H. C. G. Matthews and Brian Harrison (editors): The Oxford Dictionary of national Biography, Oxford University Press, 2004. מסת"ב 0-19-861366-0
- Percy Scholes: "The Oxford Companion to Music", 10th Edition, Oxford University Press, 1970
קישורים חיצוניים
- The Dolmetsch Story at dolmetsch online Captured March 2, 2005.
- The Dolmetsch Historical Dance Society Founded 1970 in memory of Mabel Dolmetsch
הערות שוליים
- ^ מרגרט קמבל, "ארנולד דולמטש 1", מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ קמבל, שם
- ^ קמבל, שם
