עזרא פאונד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. עזרא פאונד (באנגלית: Ezra Pound; 30 באוקטובר 1885 – 1 בנובמבר 1972) היה משורר אמריקאי נודע, אבי האימג'יזם. מלבד היותו אחד המשוררים האמריקאים החשובים בכל הזמנים, היה מתרגם חשוב, מהראשונים שהכיר למערב את השירה היפנית והסינית (למשל, את המשורר הסיני לי באי)[דרוש מקור]. בתקופת מלחמת העולם השנייה שיתף פעולה עם הפשיסטים באיטליה ועל כך נשפט לאחר המלחמה.
חייו
עזרא פאונד נולד בשנת 1885 במדינת איידהו כעזרא ווסטון לומיס פאונד להומר לומיס פאונד ואיזבל ווסטון. מנעוריו שאף להיות משורר. בשנת 1901, בגיל 17, החל ללמוד באוניברסיטת פנסילבניה. בשנת 1905, בגיל 20, הוענק לו תואר ראשון במדעי הרוח ולאחר מכן המשיך לימודיו בשפות רומאניות. בהחליטו כי אין מקום למשוררים בארצות הברית, יצא בשנת 1906 לגלות מרצון באירופה, שנמשכה עשרות שנים. בוונציה הוציא בשנת 1908 את ספר שיריו הראשון. לאחר מכן עבר ללונדון ובה התפרנס מכתיבה והוראה והיה למזכירו של המשורר האירי ויליאם בטלר ייטס. בשנת 1910 הוציא לאור את ספר מסותיו הראשון. ב-1913 החל לכתוב בכתב עת בשם "האגואיסט", ואף שכנע את ג'יימס ג'ויס לעשות כן, לאחר שקיבל עליו המלצה מייטס. בימי מלחמת העולם הראשונה חי באירלנד בביתו של ייטס. שנים אלה ועד שנות העשרים, נחשבות לפסגת יצירתו.
משפחתו
פאונד, שהגיע ללונדון ב-1909, התחבר שם למשוררי התקופה ובין השאר למשוררת אוליביה שייקספיר (אנ'). ב-1914 נישא פאונד לביתה של אוליביה, דורותי שייקספיר (Dorothy Shakespear) (אנ').
ב-1921 עברה המשפחה לפריז שם היה פאונד בקשר ארוך שנים עם אולגה רודגה (אנ') שהייתה צעירה ממנו ב-10 שנים. היחסים האלו נמשכו גם כשעברה משפחת פאונד לאיטליה וביולי 1925 ילדה את ביתם מארי. במקביל הרתה גם דורותי ובספטמבר אותה שנה ילדה את בנם אומאר פאונד (אנ').
דעותיו הפוליטיות
בשנת 1924 השתקע באיטליה בעיר ראפאלו שבריביירה. בתקופה זו החליט שלא די לו ביצירת שירה חדשנית והפך ל"מתקן עולם" בכתיבת שירה פוליטית ימנית רדיקלית. שיריו כוונו מאז בעיקר נגד הריבית העושקת ובהמשך הפך למסית אנטישמי בוטה, שיצא ביצירתו נגד היהדות כאשמה בכל תחלואי העולם, ולבסוף הגיע להערצת בניטו מוסוליני ואדולף היטלר.
קרבתו לחוגים בעלי דעות דומות הביאוהו לקצה הימני של המפה הפוליטית ולשנאת היהודים אותם האשים בכל צרות העולם. דעותיו אלו הביאו אותו, בתקופת מלחמת העולם השנייה, לשתף פעולה עם הפשיסטים באיטליה ועל כך נשפט, בסיום המלחמה, על ידי הצבא האמריקאי. לאחריה נקבע שהוא בלתי כשיר לעמוד לדין והוא הושם במשך 13 שנה בבית חולים פסיכיאטרי.
בעת מלחמת העולם השנייה התגורר פאונד באיטליה, ומאז שנת 1942 שידר שידורי תעמולה פשיסטית נגד ארצות הברית ובעלות בריתה שנלחמו בנאציזם ובפשיזם. תעמולתו הייתה מלווה בהסתה אנטישמית.
בתום המלחמה, בשנת 1945, נעצר פאונד על ידי השלטונות האמריקאים. תחילה נכלא במחנה צבאי אמריקאי ליד העיר פיזה ובהמשך הובא לארצות הברית על מנת להעמידו לדין באשמת בגידה[1][2]. בלחץ ידידיו ומעריציו מחוגי הספרות והשירה, ובזכות מעמדו כמשורר גדול, הוא נמצא בלתי כשיר לעמוד לדין[3][4] ואושפז ונכלא בבית חולים פסיכיאטרי, עד לשנת 1958. שחרורו התאפשר בעקבות עצומה של סופרים ואנשי רוח מכל העולם, דוגמת ז'אן-פול סארטר וארנסט המינגוויי, ידידו הטוב, שאף תמך בו כלכלית[5]. בעת אשפוזו המשיך בכתיבת שירה שפורסמה בשנת 1957. שירתו זו, שנכתבה לאחר שדבר השואה כבר הפך לידיעת הכלל, הייתה שירה אנטישמית קיצונית וארסית. "היהודי" בשיריו הוא המרמה את הגוי, הוא השולט בכל והדוחף את הגוי למלחמה, שכוונתו היא להביא להשמדתו.
לאחר שחרורו מהאשפוז ב-1958[6] חזר פאונד לאיטליה וחי בוונציה עד למותו בשנת 1972. נקבר בסן מיקלה[7][8].
גם לאחר מותו ב-1972 המשיכו דעותיו הפשיסטיות והאנטישמיות בחייו להעיב על הערכתו כמשורר[9][10][11].
פרשת פרס בולינגן
פרס בולינגן (אנ') לספרות לאומית אמריקאית נוסד ב-1948 על ידי משפחת מלון (אנ') ומומן על ידי קרן בולינגן (אנ'). שם הפרס נלקח משם בית מגוריו של הפסיכולוג קרל יונג בשווייץ. מייסדי הקרן ואנשי ועדת הפרס היו כולם בני דמותו של פאונד דהיינו קתולים שמרנים וחלקם אף אנטישמים[12]. ב-1949 הם החליטו (בשיתוף עם ספריית הקונגרס) להעניק את הפרס הראשון (בסך 1000 ליש"ט) לפאונד כהוקרה על ספרו "הפיזאן קנטוס" (זמירות פיזה - על שם המחנה בו נכלא עם סיום המלחמה)(אנ') אותו כתב בתקופת מאסרו (כנראה שמתן הפרס היה גם חלק מהלחץ לשחררו מבית החולים הפסיכיאטרי). ההחלטה עוררה מחלוקת גדולה בעולם כשמצדדי מתן הפרס טענו לתרומה הספרותית הגדולה של פאונד ומתנגדי מתן הפרס העלו את דעותיו האנטישמיות ואת בוגדנותו בתקופת המלחמה[13][14][15][16][17][18][19].
תרגומים לעברית
שירים רבים של פאונד תורגמו לעברית, בדרך כלל בכתבי עת.
- "שירים של עזרא פאונד", 1984, הוצאת 'כנרת', תרגום דורון קורן.
- "עזרא פאונד - מבחר כתבים", מאגד יחדיו חלק ניכר מתרגומי פאונד שראו עד כה אור בעברית לצד שלל תרגומים חדשים. זהו כינוס של קטעים נרחבים מיצירתו של פאונד; החל בשיריו הקצרים ובקטעים מן 'הקאנטוס', עבור בתרגומיו, במנשריו ובכתביו העיוניים, וכלה בראיונותיו, מכתביו ושידוריו ברדיו הפשיסטי של איטליה. לכל אלו נוסף נספח מקיף של דברי ביקורת, התייחסויות, רשימות ומאמרים – שנכתבו במהלך תשעה עשורים בידי אנשי ספרות עבריים – העוסקים בפאונד האיש, בפאונד המשורר, ובמשנתו. הוצאת 'דחק - לספרות טובה', 2014, עורך: יהודה ויזן.
לקריאה נוספת
- נתן זך, אימג'יזם ווורטיציזם. נכתב ב-1976 בעבור האנתולוגיה: Modernism: A Guide to European Literature של הוצאת Penguin Books ובו הוא מסכם את עיקרי מחקר עבודת הדוקטור שלו. המאמר הופיע בעברית ב-2010, בהוצאת "עמדה", ב"סדרת דחק לספרות טובה", (תרגם מאנגלית: יהודה ויזן).
- משה רון, מלכות ומכולת, כסף ואמת: אורי צבי גרינברג ועזרא פאונד, בתוך: ממתכת השכל חצוב, קובץ מחקרים ביצירת אורי צבי גרינברג (עורך: חנן חבר), ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ט, עמ' 49–60.
- אלן גינסברג מראיין את עזרא פאונד, 'דחק' כתב עת לספרות טובה, כרך א'. 2011 עברית: יהודה ויזן.
- עזרא פאונד – א-ב של הקריאה - פרקים 6-7 (מאנגלית: יהודה ויזן), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ז', 2016.
קישורים חיצוניים
- יותם מיכאל בן משה, תרגום והערות ל"דמות במחול" של עזרא פאונד, בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- עזרא פאונד, הקאנטו השמיני, באתר הארץ, 6.6.2008
- עזרא פאונד, שני פרקים ראשונים מתוך "ABC of Reading", באתר "יקוד" - כתב-עת לספרות עברית, בתרגום יהודה ויזן
- אלן גינסברג מראיין את עזרא פאונד - מתוך 'דחק - כתב עת לספרות טובה' כרך א'. עברית: יהודה ויזן. [1]
- חיים פסח, "יונתן רטוש, עזרא פאונד, והאידאולוגיה והשירה הכנענית", באתר "יקום תרבות"
אלי אליהו, עזרא פאונד: המשורר בכלוב הקופים, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2014- עמיחי שלו, להרים את האבן ולמצוא את עזרא פאונד, באתר ynet, 30 בספטמבר 2014
- אבי כץ, לעקוב אחר המשורר הענק שהיה לפשיסט נלהב, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014
- רשימת תרגומים לשירים של עזרא פאונד באינדקס "פואטרנס" לתרגומי שירה
- עזרא פאונד מצטער "על כל מה שכתב", הבוקר, 29 במרץ 1963
- עזרא פאונד מה הוא אומר, קול העם, 14 באפריל 1963
- משה דור, גם למשורר גדול אין מוחלים סיאוב, מעריב, 28 במרץ 1969
- דוד לאזר, סניגורו של השטן, מעריב, 17 באוקטובר 1969
- תחנות בחייו, דבר, 10 בנובמבר 1972
- דורון רוזנבלום, האיש שאהב מילים ושנא יהודים, דבר, 10 בנובמבר 1972, המשך, המשך
- יורם ברונובסקי, לסחוט חבצלות מצנובר - על הספר "עידן פאונד", דבר, 10 בנובמבר 1972
- יהונתן גפן, קראו לו: עזרא, מעריב, 10 בנובמבר 1072
- דוד אבידן, דעה אישית - שלטון הבינונייות ופריבילגיית השלילה, דבר, 10 בנובמבר 1972
- עזרא פאונד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי עזרא פאונד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- עזרא פאונד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הבוגדים האמריקנים לדין, הצופה, 19 בנובמבר 1942
- ^ עזרא פאונד בשבי, דבר, 7 במאי 1945
- ^ משורר עזרא פאונד משוגע ?, משמר, 30 בינואר 1946
- ^ עמנואל כ"ץ, קרב איתנים סביב משורר בוגד, הבוקר, 24 במאי 1946
- ^ גבריאל צפרוני, המסע לשחרור פאונד, הבוקר, 15 באפריל 1958
- ^ המשורר עזרא פאונד ישוחרר בקרוב, למרחב, 26 במרץ 1958
- ^ מת המשורר עזרא פאונד, מעריב, 2 בנובמבר 1972
- ^ משה דור, אנטישמי, בוגד ומשורר גדול.., מעריב, 3 בנובמבר 1972
- ^ עמנואל ברמן, הפולמוס בארה"ב סביב עזרא פאונד, דבר, 16 במרץ 1973
- ^ פאונד והמשטר הפשיסטי, מעריב, 19 בנובמבר 1976
- ^ פאונד - אנטישמי עד הסוף, מעריב, 19 בינואר 1979
- ^ בועדת הפרס ישבו בין השאר המשוררים ת"ס אליוט וויסטן יו אודן
- ^ פרס ספרותי אמריקאי לספר שירים אנטישמי, קול העם, 23 באוגוסט 1949
- ^ פרס ספרותי למשורר אנטישמי, על המשמר, 23 באוגוסט 1949
- ^ י.ל.טלר, השערוריה הספרותית באמריקה, מעריב, 26 באוגוסט 1949
- ^ נחום מליץ, פרס למשורר פשיסטי, דבר, 30 באוגוסט 1949
- ^ הוא אנטישמי אך בעל כשרון כזה..., על המשמר, 16 בספטמבר 1949
- ^ א. אבירם, פולמוס עזרא פאונד, הבוקר, 7 באוקטובר 1949
- ^ הופסק מתן פרסים על ידי ספריית הקונגרס האמריקאי, חרות, 10 בנובמבר 1949
