ארנון שמשוני
ארנון שמשוני (נולד ב-12 בדצמבר 1935) הוא מומחה ישראלי ברפואה וטרינרית. היה מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופרופסור בבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט (Koret) בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.
קורות חייו ופועלו
נולד בתל אביב לאלישע ולוסיה שמשוני. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל (הכשרת הצופים י"א, שדה בוקר). ב-1963 סיים לימודים בפקולטה לרפואה וטרינרית באוניברסיטת אוטרכט, הולנד. בשובו ארצה שימש 11 שנים כרופא למחלות צאן במחוז הצפון של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות. בשנת 1974 התמנה למנהל השירותים הווטרינריים ובריאות המִקנה ולרופא הווטרינרי הראשי במשרד החקלאות ושירת בתפקיד זה עד תחילת 1999. ד"ר עודד ניר נתמנה כמחליפו.
בשנים 1987–2009 לימד בבית הספר לרפואה וטרינרית של האוניברסיטה העברית (מחלות צאן, מחלות מידבקות בחיות משק, חקיקה וטרינרית), ומשנת 1992 שימש בה כפרופסור-חבר. בשנים 1999–2001 כיהן כציר-יועץ לענייני חקלאות בשגרירות ישראל בלונדון.
ארנון שמשוני נמנה עם מייסדי הוועדה הווטרינרית האזורית (ROC – Regional Oversight Committee), שפעלה בשנים 1996–2002 והורכבה ממנהלי השירותים הווטרינריים של ישראל, מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית. ב-1998–1999 עמד בראשה ובשנים 1999–2002 תיפקד בה כיועץ. פעילות הוועדה כללה חילופי מדענים והשתלמויות הדדיות, מחקר משותף במימון אמריקני ואירופי, סדנאות אזוריות משותפות שנתיות, שנערכו בסבב בתחומי השותפים, והפעלת אתר אינטרנט משותף לארבע הרשויות.
לאחר פרישתו לגמלאות ב-2001 שירת כחבר בוועדות מייעצות של הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE)(אנ') בנושאי אפידמיולוגיה, מחלת כחלון הלשון, מערכות מידע ומניעת סבל בשחיטה. כמו כן שירת בוועדת המעקב של OIE למצב תחלואת דֶבֶר הבקר במדינות החברות ובהמשך בוועדה הבינלאומית המשותפת ל-OIE ול-FAO (ארגון המזון והחקלאות של האו"ם) לאישור סופי של ביעור המחלה ולהכרזה (2011) כי מחלת דבר הבקר נעקרה מהעולם.
שמשוני פועל משנת 2002 כעורך מדור וכפרשן בסוגיות של מחלות בעלי חיים ומחלות זואונוטיות ברשת המידע הבינלאומית למחלות מגיחות (ProMED)(אנ') שבמסגרת האגודה הבינלאומית למחלות מידבקות (ISID)(אנ').
מאמריו המקצועיים של שמשוני, בתחומי האפידמיולוגיה, המניעה והביעור של מחלות בעלי חיים ומחלות זואונוטיות, פורסמו בכתבי עת מדעיים בעולם ובארץ. כמה מנושאי התעניינותו ופרסומיו חורגים מתחומו האקדמי.
מפרסומיו
- מיהו הכלב תובל ולמה הוא חשוב להבנת "תמול שלשום" (הארץ, 22.9.2015)
- תל צור: יישוב 'חומה ומגדל' שנשכח ותעלומת לבני-האש הסקוטיות (עונ"ש, מאי 2015)
- רופא הבהמות הצעיר שקבר מעותיו במדבר (הארץ, 25.5.2012)
- הראשונים – פרק בהיסטוריה של הרפואה הווטרינרית בישראל, רפואה וטרינרית 66 (3), 2011, עמ' 9–15
- מחלות מגפתיות בבע"ח במזרח התיכון – המוכנות למניעתן ולביעורן במצבי חירום (1999(באנגלית)
- האפידמיולוגיה של מחלות זואונוטיות מגיחות בישראל (1997) (באנגלית)
- מחלת הפה והטלפיים בצבי הישראלי (1988) (באנגלית)
- זרימת המידע והשפעתה על מדיניות השירותים הווטרינריים למניעת חדירת קדחת השקע האפריקאי לישראל, 1979-1978 (1982) (באנגלית)
- התפרצות מחלת אקבנה בבקר, כבשים ועזים, בישראל, 1970/1969 – הערכה אפידמיולוגית (1980) (באנגלית)
- תצפיות בעזים בצפון ישראל – טפילי קיבה ומעיים (1974) (באנגלית)
- "הים ראה וינוס" (בימוי, עריכה). סרט טבע לימודי על התנהגות החי ברצועת חוף ים סוף במהלך הגאות והשפל. המרכז הישראלי להוראת המדעים ע"ש עמוס דה-שליט והמחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בר-אילן (1971).
