ארנקה בהם
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ארנקה בהם (בהונגרית: Böhm Aranka,[1] שאהי, 17 ביולי 1893 - אושוויץ, 1944) הייתה רופאה הונגריה-יהודייה, אשתו השנייה של הסופר פרידייש קארינתי ואמו של הסופר פרנץ קארינתי. היא נרצחה במחנה ההשמדה אושוויץ בשנת 1944.
חייה
ארנקה בהם נולדה במשפחה יהודית בעיירה בת כ-8000 תושבים ממש על הגבול הנוכחי בין סלובקיה לבין הונגריה. מצד אביה מוצאה ממשפחת סוחרים מנובי סאד ומצד אמה ממשפחת סוחרים מקומית בעיירת הולדתה. אביה, איגנץ בהם, היה סוחר תיקים, חוטים וברזנט ובשנת 1892 נשא לאישה את הרמינה מנגולד. אחיה של ארנקה, טיבור, הפך גם הוא לסוחר ובמשך הזמן המשיך את חנות החוטים של אביהם.
חייה המקצועיים
בהם החלה את לימודי הרפואה בפסיכואנליזה בשנת 1913 באוניברסיטה ההונגרית המלכותית[2] בבודפשט לפני נישואיה הראשונים, אך רק שנים ספורות לאחר מכן, במהלך נישואיה לפרידייש קארינתי, השיגה את התואר ברפואה.
נשואיה הראשונים
ב־28 ביולי 1914 נישאה לטיוודר קרטס, רופא בבודפשט,[3] ממנו נולד לה בן, טמאש קרטס, ובשנת 1920 הם התגרשו.
נשואיה השניים
בינואר 1920, בגיל עשרים ושבע, פגשה לראשונה את פרידייש קארינתי, שהיה מבוגר ממנה בשש שנים. היא עדיין הייתה נשואה באותה תקופה, אך קארינתי כבר היה גרוש מנישואיו הראשונים והיה גם לו בן, גאבור קארינתי. הם נישאו ב -14 באוגוסט 1920 בבודפשט.[4] בנם המשותף, פרנץ קארינתי, נולד כשנה לאחר מכן בשנת 1921. קארינתי כתב ביומן של אשתו כך על ארנקה בהם: "את טיפשה, מוזרה, מתוקה ומרה עד להחריד, חמודה ויפה, מכוערת ומוכשרת. את חסרת מנוחה, צרה גדולה ושמחה גדולה בעולם, את חוסר המזל הגדול בראשי ...".[5]
נישואיהם היו מערכת יחסים לא שגרתית לחלוטין, עם סכסוכים בלתי פוסקים, סופות וסצנות קנאה, וריבים מדי פעם. המחסור התמידי בכסף הייתה בעיה מתמדת במהלך נישואיהם ומסיבה זו ארנקה בהם עודדה ללא הרף, שוב ושוב, את בעלה לכתוב יצירות חדשות וחדשות יותר, שחלקן הצליחו לכסות את הוצאותיהם העצומות. בשנת 1938 היא ניסתה להתאבד מתוך קנאה, ואף על פי ששרדה היא נפצעה קשה. הם היו נשואים שמונה עשרה שנים עד מותו של קארינתי.
מותה
בשנת 1944, בגיל חמישים ואחת, גורשה למחנה ההשמדה אושוויץ ונרצחה שם.
"לאחר פרסום הצו לענידת הטלאי הצהוב, היא הגיעה אלי להתייעץ: האם להישאר בבודפשט, אך סירבה לענוד את ההטלאי; או לקבל משרת רופאה במוסד לחולי נפש בטרנסדנוביה, שם תוכל לשרוד את המלחמה עד סופה בצורה בטוחה יותר. יעצתי לה את השני; היו כל כך הרבה אנשים בבודפשט שהכירו אותה שלא ניתן היה להימנע מכך שתוגש עליה מתלונה אנונימית. היא הייתה מהראשונים שגורשו למחנה השמדה ..." (טיבור דרי: ללא שיפוט).[6]
מקורות
- נולדתי בועה. זכרונות, דיוקנאות וביפורים Kosztolányi Dezsőné Harmos Ilona, Burokban születtem, Memoár, novellák, portrék, Noran, Bp., 2003
- מסע לתוך שבט קארינתי Karinthy Márton, Ördöggörcs, Utazás Karinthyába
- Borgos Anna, „Az irodalom vetélytársa”, Karinthyné Böhm Aranka, Budapesti negyed, 2009.
- רעיות הניוגט של הסופרים Gajdó Ágnes, „Nyugat-feleségek” a középpontban, Borgos Anna: Portrék a Másikról. Alkotónők és alkotótársak a múlt századelőn
- תפקידי הרעיות בספרות Fráter Zoltán, A Nyugat asszonyai. Nők és női szerepek az irodalmi életben, 2007/8
- מארטון קארינתי:מהגטו בזלאגרסג גורשה סבתי לאושוויץ
מידע נוסף
- נשואיהם של פרידייש קארינתי וארנקה בהם Jakab Judit, Harc életre-halálra– Böhm Aranka és Karinthy Frigyes házassága
- פרידייש קארינתי וארנקה בהם. מחדש הלשון והפה הגדול Perjes Andrea, Karinthy Frigyes és Böhm Aranka – a nyelvújító és a nagyszájú
- רעיה טובה שווה זהב. Boldizsár Noémi, A jó feleség aranyat ér
- רעיות סופרים אגדיות Ács Borbála, Legendás íróféleségek
- Simon Katalin, Karinthy Frigyes fantasztikus útja, Utazás a koponyám körül keletkezésének körülménye, Budapesti negyed, 2009.
- XY; Karinthy Márton: Karinthy, Karinthy, Karinthy (magyar nyelven). zsido.com, 2010. május 5..”
- The family of Karinthy (תצלומים ומלל) (באנגלית)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מבסיס הנתונים של ממוזיאון הספרותי פטפי
- ^ האוניברסיטה ההונגרית המלכותית
- ^ Bp. IX. ker. állami házassági akv. 806/1914.
- ^ Bp. VIII. ker. állami házassági akv. 1229/1920.
- ^ "Borgos Anna, „Az irodalom vetélytársa", Karinthyné Böhm Aranka, 243" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-08-03. נבדק ב-2012-10-14.
- ^ „A sárga csillag bevezetése után eljött hozzám, tanácsot kérni: maradjon-e Pesten, de a csillagot nem hajlandó felvarrni; vagy fogadjon el egy orvosi állást egy dunántúli elmegyógyintézetben, hol talán biztonságosabban vészelhetné át a háború végét. Ez utóbbit tanácsoltam; Pesten annyi ember ismerte, hogy aligha kerülhetett volna el egy névtelen feljelentést. Az elsők között volt, akiket a németek vidékről elhurcoltak...” (Déry Tibor: Ítélet nincs)
