ארקדי לבוביץ' קפלונוב
| לידה |
21 בינואר 1912 גלוחוב, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
22 באוקטובר 1943 (בגיל 31) כפר חודורוב, מחוז קייב, ברית המועצות  ברית המועצות |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1934–1943 (כ־9 שנים) |
| דרגה | פולקובניק מעוטר |
| תפקידים בשירות | |
| פוליטרוק של חטיבת הטנקים המעוטרת מס' 54 בגיס הטנקים השביעי המעוטר של ארמיית המשמר המשוריינת השלישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
עיטור לנין[1] גיבור ברית המועצות (לפי מסמכי הענקה שונים: 17.11.1943)[2][3] עיטור הכוכב הזהוב 2 עיטורי הדגל האדום (07.12.1941 ו-14.02.1943)[4][5] עיטור הכוכב האדום (11.04.1940)[6] ומדליות אחרות | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
ארוג מנהל עבודה במפעל הבדים סגן עורך עיתון מזכיר ועדת קומסומול בחוות המדינה החקלאית | |
| הנצחה | |
|
אחד הרחובות בעיר פריאסלאב קרוי על שמו מעטפה עם תמונתו ושנות חייו פורסמה באוקראינה ב-2012[7] | |
ארקדי לבוביץ' קפלונוב (ברוסית: Аркадий Львович Каплунов; 21 בינואר 1912, גלוחוב, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית – 22 באוקטובר 1943, הכפר חודורוב, נפת מירונובסקי, מחוז קייב, ברית המועצות) היה יהודי סובייטי שעוטר לאחר מותו בעיטור גיבור ברית המועצות, סגן מפקד לעניינים פוליטיים (פוליטרוק) של חטיבת הטנקים המעוטרת מס' 54 בגיס הטנקים השביעי המעוטר של ארמיית המשמר המשוריינת השלישית של חזית וורונז', דרגתו במותו: פולקובניק המעוטר.
ביוגרפיה
נולד ב-21 בינואר 1912 במשפחה יהודית. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה משפחתו ברחה בסוף 1917 לעיר סומי. סיים בבית ספר שבע שנות לימוד (מה שנקרא בתקופתו "השכלה תיכונית לא שלמה"). כבר בגיל 12 התחיל לעבוד כשוליה אצל עובד אחר במחלקת מגפיים של בית מלאכה של שרמן אז גם הצטרף למפלגה הקומוניסטית ב-1925[8].
עבד כארוג, מנהל עבודה במפעל הבדים של סומי.
לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר ערב, היה סגן עורך עיתון של סומי "מחרשה ופטיש", ואז מזכיר ועדת קומסומול במפעל מכונות על שם פרונזה ועוזר מנהל המחלקה הפוליטית בנושא קומסומול של בחוות המדינה החקלאית "האינטרנציונל השלישי".
גויס לצבא האדום בינואר 1934 וצורף כחניך לגייס משוריין מס' 4. ב-1935 מונה להיות מפקד הטנק. בשנת 1936 שירת כעוזר פוליטרוק בחטיבה משוריינת מס' 23 בעיר פרוסקורוב.
השתתף ב-1939 בפלישה למערב אוקראינה ובמערב בלארוס, במלחמת החורף. על כך קיבל עיטור הכוכב האדום[8].
השתתף במלחמה הפטריוטית הגדולה מאז יוני 1941. ב-24 ביוני פיקד על מתקפת רגימנט משוריין מס' 86 ליד העיר דובנו שפגעה בכ-70 טנקי ורמאכט ושני גדודי חיל רגלים ממונעים. יומיים לאחר מכן הרגימנט בפיקודו הדף את הכוחות מולו כ-15 קילומטרים מערבה. על כלל הפעולות הללו הוא עוטר בעיטור הדגל האדום[8]. נלחם בחזית דרום מערבית וחזית וורונז'. נפצע שלוש פעמים במהלך השירות.
כפוליטרוק חטיבת השריון המעוטרת מס' 54 הועלה ב-14 בפברואר 1943 קיבל עיטור הדגל האדום השני ובהמשך הועלה לדרגת פולקובניק[8].
ב-24 בספטמבר 1943 צלח את דנייפר ליד הכפר טרחטמירוב, בנפת קניב, מחוז צ'רקאסי. בדוגמה אישית הוא נתן השראה לחיילים בקרב.
נהרג ב-22 באוקטובר 1943 ליד הכפר חודורוב (נפת מירונוב במחוז קייב)[9] במהלך הפצצה אווירית[8].
נקבר בפארק המרכזי בעיר פריאסלאב של מחוז קייב[10].
משפחתו
אשתו - נדז'דה בוגדאנובה (נישאו ב-1934) בתו - נליה
הערות שוליים
- ^ דף על שמו באתר "גיבורי המדינה" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דף הענקת העיטור ותיאור מעשה הגבורה בבסיס הנתונים "גבורת העם" (ברוסית)
- ^ דוגמת המעטפה בדף האישי באתר "יד זיכרון עברי"(ברוסית)
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 "עבריי אוקראינה מצידו השמאלי של דניפרו: היסטוריה ותרבות - מסמכי הסמינריון המדעי העשירי, צרניהיב, 23 באפריל 2015, ISBN 978-617-7323-53-1, עמ' 153 - 154(ברוסית)
- ^ עמוד ארקדי קפלונוב באתר "ג'ויש ממוריאל"(ברוסית)
- ^ "אף אחד לא נשכח, שום דבר לא נשכח" בדף "וצ'נאיה פאמיאט" של האתר יומנים אישיים "לייבז'ורנאל"(ברוסית)
