ארתור אילש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. ארתור אילש, בשמות עט בדויים: "סקורפיו" (עקרב), "ארתור", בשם קודם עד 1903 בראון,[1] (בהונגרית: Illés Artúr; בודפשט, 27 בינואר 1878 – פריז, 1960) היה עיתונאי יהודי-הונגרי, פוליטיקאי סוציאל-דמוקרטי. חבר בקואופרטיב הצרכנים הכללי בהונגריה. הוא היה חבר מייסד של התאחדות הלאומית של הפקידים.
ביוגרפיה
ארתור אילש נולד במשפחה יהודית. הוא למד בצרפת לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. חזר להונגריה בסתיו 1918 והיה מעורב בהקמת ובעבודת מפלגת הקומוניסטים בהונגריה ה-KMP. במועצת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית (ממשלה) מונה תחילה לסגן קומיסר העם ואחר כך קומיסר העם (שר) לאספקה ציבורית. לאחר נפילת הרפובליקה היגר לצרפת והפך לאחד ממנהיגי ההגירה ההונגרית שם. ב-1924 וב-1927 הוא היה העורך הראשי "העובד של פריז". הוא הפך לחבר במפלגה הקומוניסטית של צרפת. כתביו הופיעו בעיתונים הצרפתיים בפריז תחת שם בדוי "סקורפיו". כתוצאה מפעילותו גורש מצרפת, אולם בסופו של דבר חזר לפריז בשנת 1933. בתום מלחמת העולם השנייה בסוף שנת 1945 בקר בהונגריה למשך זמן קצר. הוא נפטר בצרפת.
ראו גם
- יוזף בלני: ממשלות הונגריה. 1887-1992.
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים
- צ'אבה נאג': לקסיקון ספרות המהגרים ההונגרית. מוזיאון ספרותי פטפי ומרכז לספרות עכשווית, 2000.
- לקסיקון ההיסטוריה של תנועת העבודה. 1972
- לקסיקון חדש של רוואי. עורך ראשי. איסטוואן קולגה טרשוי. סקסארד, 1996
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. מועדון ספרים הונגרי
- אנה פצ'י: הונגרים בתנועת העובדים המהפכנית בצרפת, 1920-1945. (1982)
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967
- "ארתור אילש". המוזיאון הספרותי פטפי.
הערות שוליים
- ^ A Belügyminisztérium 1903. évi 50347. sz. rendelete. MNL-OL 30796. mikrofilm 292. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1903. év 5. oldal 1. sor.
