ארתור גרינווד
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ניסוחים לא ברורים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ניסוחים לא ברורים. |
| לידה |
8 בפברואר 1880 הונסלט, לידס, בריטניה |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 1954 (בגיל 74) גולדרס גרין, לונדון |
| מדינה | בריטניה |
| מקום קבורה | לונדון |
| השכלה | אוניברסיטת לידס |
| מפלגה | מפלגת הלייבור |
ארתור גרינווד (באנגלית: Arthur Greenwood; 8 בפברואר 1880 – 9 ביוני 1954) היה פוליטיקאי בריטי. חבר בולט במפלגת הלייבור משנות העשרים של המאה העשרים ועד סוף שנות הארבעים, גרינווד עלה לגדולה במפלגה כמזכיר מחלקת המחקר שלה משנת 1920 וכיהן כשר הפרלמנט במשרד הבריאות בממשלת העבודה הקצרה של 1924. בשנת 1940 הוא היה מכריע בהחלטה שבריטניה תמשיך להילחם בגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
ראשית חייו
גרינווד נולד בהונסלט, לידס, בנו של צייר ומעצב. הוא התחנך במכללת יורקשייר (שלימים הפכה לאוניברסיטת לידס), שם קיבל תואר במדעים.
קריירה פוליטית
גרינווד נבחר לראשונה לבית הנבחרים בבחירות הכלליות בשנת 1922 עבור מחוז הבחירה נלסון וקולן בלנקשייר. הוא החזיק במושב עד שהובס בבחירות בשנת 1931, אך חזר לפרלמנט בשנה שלאחר מכן, וזכה בבחירות משנה במחוז יורקשייר בוויקפילד. גרינווד המשיך לייצג את וויקפילד עד מותו בשנת 1954.[1]
בשנת 1929 מונה גרינווד לשר הבריאות והושבע למועצה המלכותית, תפקיד בו מילא עד קריסת ממשלת העבודה באוגוסט 1931. בתקופתו במשרד הבריאות העלה גרינווד את קצבאות האלמנות ובאמצעות חוק הדיור, ב-1930, חוקק פינוי שכונות עוני גדול.
גרינווד הפך לסגן יו"ר מפלגת העבודה בראשותו של קלמנט אטלי. במהלך הקמפיין לבחירות הכלליות בשנת 1935, תקף גרינווד את ראש בית הכספים נוויל צ'מברלין על שהוציא כסף על חימוש מחדש, ואמר כי מדיניות החימוש היא "הפחדה הגדולה ביותר; מחפירה במדינאי של עמדתו האחראית של מר צ'מברלין, כדי להציע למיליונים נוספים היה צורך לבזבז כסף על חימוש".
ללא ספק הרגע המפורסם ביותר שלו הגיע ב-2 בספטמבר 1939, כשהוא נקרא להגיב לנאומו האמביוולנטי של נוויל צ'מברלין האם בריטניה תסייע לפולין. כשהתכונן לתגובה, הוא הופרע על ידי סף אחורי כועס קונסרבטיבי ולורד ראשון של האדמירליות, ליאו אמרי, שקרא "דבר למען אנגליה, ארתור!"
גרינווד המבולבל המשיך להוקיע את דבריו של נוויל צ'מברלין, למחיאות כפיים של עמיתיו. עם הקמת ממשלת הקואליציה בזמן המלחמה מינה אותו וינסטון צ'רצ'יל לקבינט המלחמה כשר ללא תיק בשנת 1940. בדרך כלל הוא נתפס כבלתי יעיל, אך במאי 1940 התגלה כתומך החזק והקולני ביותר של צ'רצ'יל בדיונים הארוכים בקבינט המלחמה. האם לקבל או לדחות הצעת שלום מגרמניה הנאצית. ללא ההצבעה בעד לחימה על ידי גרינווד וקלמנט אטלי, צ'רצ'יל לא היה בעל הרוב הדק שהיה צריך לעשות זאת.
לאחר מכן, עמדתו דעכה והוא התפטר בשנת 1943. באותה שנה, הוא נבחר לגזבר של מפלגת העבודה, כשהוא מכה את הרברט מוריסון בתחרות צמודה.
עד סוף מלחמת העולם השנייה מילא גרינווד גם את תפקיד יו"ר האופוזיציה, אף שלא קיבל את המשכורת.
מותו
גרינווד נשרף בשרפה של גולדרס גרין ב-14 ביוני 1954. אפרו ואנדרטתו נמצאים במפרץ 17 של חומת הגבול המזרחית.
משפחתו
בנו הוא אנתוני גרינווד (לימים לורד גרינווד) (1911–1982) היה חבר פרלמנט משנת 1946 עד 1970, תחילה עבור הייווד ורדקליף ואחר כך עבור רוסנדייל, וחבר בממשלות הרולד וילסון.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- כתבי ארתור גרינווד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Liverpool University Press: Journals, www.liverpooluniversitypress.co.uk (באנגלית)
