אשר קלדרון

אשר קלדרון (1929 - 31 באוקטובר 2018) היה מעצב גרפי, מאייר, צייר ומורה לעיצוב הגרפי ישראלי, חתן פרס שר החינוך והתרבות לשנת 1998 כיוצר אמנות.

ביוגרפיה

קלדרון נולד בסטארה זאגורה שבבולגריה, גדל והתחנך בעיר ימבול, שם סיים לימודיו בבה"ס התיכון בהצטיינות. למד זמן קצר באקדמיה לאמנויות בסופיה אך הפסיק לימודיו עם עלייתו לישראל ב-1948.

בבולגריה היה חבר בתנועת השומר הצעיר ועלה במסגרת עליית הנוער, במסגרת עלית יהודי בולגריה בשנתה הראשונה של מדינת ישראל.

עם עלייתו, התקבל יחד עם קבוצת חבריו לתנועה לקיבוץ בית אלפא.

לאחר כשנה עזב את הקיבוץ, ועבר לירושלים ולמד עיצוב בבצלאל. שם זכה במלגת לימודים, ולכניסה ישירות לשנת הלימודים השנייה בגלל ידיעותיו וקישוריו המוקדמים בעיצוב.

עם סיום לימודיו, התגייס לצה"ל. בצה"ל עשה את שירותו בסדיר, כמעצב בכיר ביחידה לעזרי אימון של פיקוד ההדרכה. לאחר שירות הסדיר הועסק כאזרח עובד צה"ל כבוחן מקצועי למעצבים צבאיים.

עם שחרורו משרות סדיר, התחתן עם רעייתו לאה.

בשנת 1960 החליט קלדרון לפתוח בקריירה עצמאית, ופתח משרד בתל אביב. עיצב עבודות גרפיות רבות עבור משרדי הפרסום, מוסדות ציבור ומשרדי ממשלה ולקוחות פרטיים.

משמש כמרצה בכיר במרבית מוסדות לימודי מקצוע העיצוב הגרפי כגון האקדמיה לאמנות בצלאל מכללת ויצו בחיפה, מכללת עמק יזרעאל ועוד.

קיבל מלגות להשתלמות בחו"ל, זכה בפרסי עיצוב רבים, פרסם ספרים ומאמרים בספרות המקצועית המקומית והבינלאומית. היה חבר במועדונים וארגונים מקצועיים בישראל ובחו"ל.

נפטר ב-31 באוקטובר 2018.

דרכו האמנותית

עבודתו של אשר קלדרון התפרסה בשטחי עיצוב ואמנות שונים. העיצוב בישראל לאחר קום המדינה היה המשך טבעי לסגנון הבאוהאוס בעיצוב הארץ ישראלי של שנות ה-30 וה-40, והוא היה בין ראשוני המעצבים שהביאו את רוח העיצוב הבינלאומי של שנות השישים. עבודותיו של אשר קלדרון משלבות שפה גרפית חזותית נקייה וברורה המשתמשת במערכות צורה וצבע ובטיפוגרפיה בת זמננו.

הוא ייצג את דור המעצבים אשר הגדירו את עצמם בתחילת דרכם כ"צייר גרפיקאי" ושהתמחו בכל אחד מנושאי העיצוב. עבודותיו עבור משרדי ממשלה ומוסדות ציבור כגון כרזות, עלונים ומודעות, בולי דואר, סמלים ועוד, שימשו צינור תקשורת אל האוכלוסייה בנושאים חברתיים ותרבותיים כגון גיוס כספים בעת מלחמה, עידוד חיילי צה"ל ליעילות וחסכון, עידוד האוכלוסייה לחסכון, לזהירות בדרכים, איסוף בולים ועוד.

הזיקה היהודית, התנ"ך והיודאיקה שימשו מקור השראה לרבים מעיצוביו. זאת בעיקר לבולי דואר, בהם באו לידי ביטוי דמויות מהתנ"ך ומועדי ישראל, ושטיחי קיר, הגדה של פסח ועוד. סגנונו האישי זוהה כייחודי וכקשה לחיקוי. השפעתו על העיצוב הישראלי נטויה בתלמידיו הרבים - מעצבים פעילים בשדה העיצוב הישראלי.

הוא עיצב אותיות עבריות בסגנונו המיוחד. מערכות א"ב רבות שעיצב שימשו אותו ומעצבים אחרים כגופנים.

בשנת 2013 עיצב זוג חלונות זכוכית גדולים (ויטראז') לבית הכנסת בשיכון דן, אותו היה פוקד, בנושא בריאת העולם ושבת.

תערוכות

תערוכות יחיד בישראל מוזיאון הרצליה 1981, מוזיאון רמת גן 1980, יודאיקה ירושלים 1990, יריד הספרים בירושלים 2011.
תערוכות יחיד בישראל בחו"ל: דרום אמריקה 1977 ארצות הברית 1978 2005, גרמניה 1985 1987 1988 1999.
תערוכות קבוצתיות בישראל, ארצות הברית, דרום אמריקה, גרמניה, צרפת, פינלנד, פולין, סין, טאיוואן, הונג קונג.

תערוכת יחיד שלו בפרנקפורט אומצה על ידי שגרירות ישראל כחלק מאירועי תרבות לציון שנת ה-40 של ישראל, בעריה הגדולים של גרמניה. התערוכה סבבה כשנה בגרמניה.

עבודות איור

דמותו של דוד על בול "מועדים לשמחה ה'תשכ"א" משנת 1960 בעיצובו

עיצב "הגדה אמנותית לפסח" (2010)

שטרות:

שטר של 10,000 שקל (ישן) משנת 1984, שהוחלף בשטר של 10 שקלים חדשים בעיצוב זהה בשנת 1985. על השטר מופיע דיוקנה של גולדה מאיר, וקבלת הפנים שערכו לה יהודי רוסיה כשהגיעה לברית המועצות כשגרירת ישראל הראשונה, עם הכתובת "שַלּח את עמי" (שמות ט' א').

מטבעות:

"אהבת יעקב ורחל" שני שקלים חדשים (2003), "מטבע אמנויות הבמה" (2007),

מסדרות הבולים:

סדרות רבות של "בולי מועדים לשמחה": תשכ"א- "מלכי ישראל", תשכ"ב -"גיבורי ישראל", תשכ"ו- "בריאת העולם", תשל"ו -"סוכות", תשל"ז -"אמת-דין-שלום", תשל"ח – "האמהות", תשל"ט –"האבות", תשמ"ה –"נשים בתנ"ך".
סדרות בול יום הזיכרון: תשכ"ד (1964), - "ישראל בשטחי המדע", תשכ"ט- "דגל ישראל מורד לחצי התורן"
סדרות שונות: "הקץ לרעב" (1963), "שנת התיירות הבינלאומית" (1967), "חגי ישראל - "שבועות" (1971), חגי ישראל "ט"ו בשבט" (1975), "הרכבת בארץ ישראל" (1977), "נאות מרפא בישראל" (1979),"כפיר-מרכבה-רשף" (1983), "מאה שנה לתעשייה העברית" (1988), "קרמיקה בצלאל" (2001),
בולים שונים: " תבאי" ידידות אפריקה-ישראל (1964), "יובל ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י" (1970), תחנת הקרקע לתקשורת לוויינים (1972), "יובל האוניברסיטה העברית" (1975), "יובל מועצת הפועלות" (1975), מאה שנה ל"ימקא" (1978), "מאה שנה ליק"א - חברה להתיישבות יהודים" (1991), "יובל לקבלת ישראל לאו"ם" (1999), "יובל להכרזה על ירושלים כבירת מדינת ישראל" (1999),

סמלילים שעיצב: