בארות בני יעקן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של נדודי בני ישראל משנת 1641

בְּנֵי-יַעֲקָן (או בארות בְּנֵי-יַעֲקָן[1]) הוא שמו של מקום הנזכר במקרא כאחת מתחנות (ה28 במספר) בני ישראל במסעם לאחר יציאת מצרים.

האתר נזכר מספר פעמים בתנ"ך, כולן בהקשר של תחנות בני ישראל במדבר. כגון הנאמר בספר במדבר: "וַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן" (ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"א)".

סדר המסעות

בתלמוד התקשו בסתירת הפסוקים, כאשר בספר במדבר כפי שהובא לעיל נאמר שבני ישראל נסעו ממסורות לבני יעקב, ואילו בספר דברים נאמר שנסעו מבני יעקן למוסרה: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי-יַעֲקָן מוֹסֵרָה; שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם, וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו" (ספר דברים, פרק י', פסוק ו').

חז"ל ישבו את סתירת הפסוקים בכך שלאחר מיתת אהרן ב'הור ההר', נסתלקו 'ענני הכבוד' שהגינו על ישראל, ומפני זה פחדו ממלחמה עם מלך ערד, ורצו לחזור לאחריהם למצרים, אך בפועל חזרו עד לבני יעקן, ומשם הלכו שוב למוסרה, עד שנלחמו בהם שבט לוי והחזירו אותם חזרה[2].

בפרשני המקרא כתבו ליישב את סתירת בפסוקים, על פי פשוטו:

הרשב"ם על התורה כתב ליישב הסתירה בפשוטו, שכוונת התורה "נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" היינו מבני יעקן שליד מוסרה, או מבני יעקן שהגיעו לשם ממוסרה.

בפירוש האבן עזרא כתב ליישב ש'בני יעקן' הוא מקום אחד, אך 'בארות בני יעקן' הוא מקום אחר[3], והכוונה ל'קדש'. אך הרמב"ן דחה פירושו, וכתב שדרך התורה לשנות במעט שמות המקומות והאנשים,

הרמב"ן כתב ליישב סתירת הפסוקים בדרך אחרת, לפיה ב'חשמונה' היו בארות אך מאחר שבארות אלו שימשו את אנשי 'בני יעקן' שהיו הולכים לאותן בארות על מנת להשקות צאנם נקרא המקום 'בארות בני יעקן'.

הערות שוליים

  1. ^ עיין להלן האם הם מקום אחד או שתי מקומות.
  2. ^ פירוש רש"י ספר במדבר, פרק י', פסוק ו'.
  3. ^ כן נכתב אף בפירוש ה'הדר זקנים' שם.
תחנה קודמת:
מוסרות
נדודי בני ישראל במדבר תחנה הבאה:
חור הגידגד