בגידת הדימויים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר | רנה מגריט |
| תאריך יצירה | 1929 |
| טכניקה וחומרים | שמן על בד |
| ממדים בס"מ | |
| אורך | 63.5 |
| רוחב | 93.98 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום | מוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, לוס אנג'לס |
"בגידת הדימויים" (בצרפתית: La trahison des images) היא עבודה ידועה משנת 1929 של הצייר הסוריאליסט רנה מגריט. בציור מתוארת מקטרת, המלווה בכיתוב "ceci n'est pas une pipe", "אין זו מקטרת". הציור מוצג במוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס, שבקליפורניה.
לפי הדעה הרווחת, הייתה כוונתו של מגריט להראות כי גם הייצוג הריאליסטי ביותר של עצם כלשהו הוא ייצוג בלבד. כך, למשל, לא ניתן לעשן בעזרת ציור המקטרת או לפטם אותו, הגם שהוא דומה מאד למקטרת אמיתית. במילותיו של מגריט: "רק נסו לפטם אותה בטבק! לו הוספתי לציור את הכיתוב 'זוהי מקטרת', הייתי משקר"[1] (את העיקרון ניסח יפה גם הסמיולוג ויליאם ג'ונס: "המילה 'כלב' לא יכולה לנבוח").
מגריט עסק רבות בקשר בין עצמים לבין הייצוג שלהם. בשנת 1927, לדוגמה, השלים את התמונה "Clef des songes" ("מפתח החלומות"), ובה מתוארים ארנק, אולר, עלה וספוג; לכל אחד מהעצמים הוצמדה תווית, אך רק זו של הספוג התאימה. (התוויות האחרות הן "שמים", "ציפור" ו"שולחן".) שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1930, צייר מגריט גרסה אחרת, ובה ששה עצמים, ולכולם תוויות שגויות.
הציור האחרון של מגריט בנושא זה, "Les deux mystères" ("שתי התעלומות"), הושלם בשנת 1966. בציור מופיע כן ציירים, עליו מונחת התמונה "בגידת הדימויים", ולצדו מקטרת נוספת. המקטרת החדשה דומה לזו שבתמונה המקורית בצורתה, אך לא בצבעיה; כך, בעולם המתואר בתמונה, המקטרת המצוירת (על כן הציור) נראית ממשית יותר מזו שלידה.
פירושים
הפירוש הידוע ביותר לתמונה הוצע בשנת 1973 על ידי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, בספרו "Ceci n'est pas une pipe", שבו מתועדים גם שני מכתבים של מגריט. לצד המשמעות הפשוטה של התמונה - ייצוג ועצם אינם היינו הך - מציע פוקו שבהצגת הפרדוקס־לכאורה מחייב מגריט את המתבונן להרהר במושג ה"מציאות".
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Harry Torczyner, Magritte: Ideas and Images, p. 71
