בדיקת עובדות
בדיקת עובדות (באנגלית: Fact-checking) היא פעולה הכרוכה בבדיקת הטענות העובדתיות בטקסט שאינו בדיוני, במטרה לקבוע את אמיתותן ונכונותן של ההצהרות העובדתיות בטקסט. הדבר עשוי להיעשות לפני או אחרי פרסום הטקסט.
בדיקת עובדות לפני פרסום
בדיקת עובדות נעשית, למשל, על ידי עורך של כתב עת כדי לוודא שכל הטענות במאמר לפרסום נכונות עובדתית. לבדיקת עובדות חשיבות מיוחדת כאשר פרסום עובדות לא נכונות עלול לגרור תביעה נגד המפרסם, כגון תביעת לשון הרע או תביעה בגין נזק שגרם הפרסום השגוי. גם כאשר אין חשש מתביעה, בדיקת עובדות באה להבטיח את המוניטין של המפרסם כמקור מידע אמין.
אנשים שעוסקים בבדיקת עובדות, לעיתים רבות עושים זאת עבור תוכן שמיועד לפרסום בכתב עת. תהליך בדיקת העובדות דורש יכולת לבצע מחקר מהיר ומדויק לכל הטענות.
משום שנחוצים בדרך כלל משאבים וזמן לבדיקת עובדות, לעיתים רבות אנשים המתמחים בבדיקת עובדות אינם עובדים עבור עיתונים, והעיתונאים עצמם, אשר מיומנים בתיקון ואימות הנתונים והמידע שהם כותבים, הם האחראים לרוב על ההיבט הזה. כאשר מדובר בכתבי עת היוצאים לאור על בסיס שבועי או חודשי, לעיתים רבות כן יועסק אדם המתמחה בבדיקת עובדות.
תהליך בדיקת העובדות קריטי במיוחד כאשר הוצאות לאור מעוניינות לפרסם חומר שנכתב על ידי אנשים שאינם כותבים מיומנים - לרוב, קיימת סבירות רבה יותר שלכותבים הללו יהיו שגיאות עובדתיות.
לפי ה-Columbia Journalism Review, השבועון הגרמני "דר שפיגל" מעסיק את צוות בודקי העובדות הגדול ביותר בעולם - נכון ל-2010 היו כ-80 בודקי עובדות, שהועסקו עבור ה"דר שפיגל" במשרה מלאה[1].
בכתב העת הניו יורקר צוות בודקי העובדות מתקשר לכל אדם שמוזכר בכתבה שעומדת להתפרסם, ומוודא כי הציטוטים בכתבה הם נכונים[2].
בדיקת עובדות לאחר הפרסום
בדיקת עובדות לאחר הפרסום נעשית בידי גורמים העוסקים בביקורת של אמצעי התקשורת, שהצבעה על עובדות שגויות היא חלק ממטרתם.
בשנת 2015 נוסדה רשת בדיקת העובדות הבינלאומית, ארגון עולמי שנועד ליצור שיתופי פעולה וסטנדרטיזציה בין ארגונים שונים מרחבי העולם שעוסקים בבדיקת עובדות. הרשת עובדת בשיתוף פעולה עם ארגונים רבים, ביניהם גוגל ופייסבוק, ומתפקדת גם כגורם סמכות להכשרת בודקי-עובדות. נכון לספטמבר 2019 בארגון חברים 56 ארגונים להם סוכנויות בעלות תו-תקן של ה-IFCN הפועלות ב-39 מדינות[3].
מדורי בדיקת עובדות בישראל כוללים את המדור "המשרוקית" של העיתון "גלובס"[4] ותוכנית הטלוויזיה "מהצד השני עם גיא זהר" בערוץ "כאן 11"[דרוש מקור][מפני ש...]. בשנת 2019 קיבל מדור המשרוקית של גלובס את תו הקן של רשת בדיקת העובדות הבינלאומית[5].
כאשר מתפרסמת כתבה העוסקת באדם מסוים או בגוף מסוים, העובדות שבה נבדקות על ידי נשוא הכתבה, ולעיתים נדרש אמצעי התקשורת לפרסם תיקון או התנצלות על טעות עובדתית שנפלה בכתבה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "תוכיחו שלא": איך בודקי עובדות מגיבים לטענות חסרות בסיס שאין דרך לסתור, באתר גלובס, 26 במאי 2020
הערות שוליים
- ^ Inside the World’s Largest Fact Checking Operation - A conversation with two staffers at Der Spiegel, באתר Columbia Journalism Review, 9 באפריל 2010 (באנגלית).
- ^ Q&A: New Yorker’s Rachel Aviv on making well-worn topics fresh, באתר Columbia Journalism Review, 19 בספטמבר 2017 (באנגלית).
- ^ בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת, באתר פייסבוק
- ^ המשרוקית, באתר "גלובס"
- ^ למפיצי הפייק ניוז יש טקטיקה, והיא הולכת ומשתכללת, באתר גלובס
