בדיקת CRAAP
בדיקת CRAAP פותחה על ידי Sara Blakeslee[1] וצוות הספרנים באוניברסיטת קליפורניה, צ'יקו (אנ') כדי להעריך איכות של מקורות מידע המשמשים למחקר אקדמי בתחומי דעת שונים.[2] המספר העצום של מקורות באינטרנט, מקשה על בחירת המקורות שניתן לבסס עליהם מחקר אקדמי. בדיקת CRAAP נועדה להקל על מרצים וסטודנטים לקבוע אם ניתן להסתמך על המקורות שאיתרו. הערכת מקורות באמצעות בדיקת CRAAP היא שיטה הנלמדת בעיקר בהדרכות של ספרנים בספריות אקדמיות.
עקרונות
המונח CRAAP הוא ראשי התיבות מאנגלית של: עדכניות, רלוונטיות, סמכות, דיוק, מטרה[2]
- עדכניות (Currency)- האם המקור עדכני?[2] האם פורסם או עודכן בזמן האחרון? היכן המקור פורסם או עודכן? יש לשקול אם נושא המחקר מחייב מקורות חדשים או מעודכנים, או שיש ערך גם למקורות ישנים יותר.
- רלוונטיות (Relevance )- האם המקור רלוונטי לנושא המחקר. איך הוא מתייחס לנושא המחקר? האם המקור נכתב עבור קהל היעד המתאים? האם המקור כתוב ברמת מורכבות המתאימה לחוקר: כלומר, לא ברמה בסיסית מדי או מתקדמת מדי עבור החוקר.[2]
- סמכות (Authority )- בדיקת הסמכות של מקור, מתייחסת לרקע של המחבר, כמו גם לרקע של המפרסם או של נותן החסות. נבדקת רמת ההשכלה של המחבר והשיוך שלו למוסדות אקדמיים או אחרים. האם המחבר מוסמך לכתוב על הנושא? צריך להיות גם מידע ליצירת קשר עם המחבר או המפרסם.
- דיוק (Accuracy )- הדיוק של התוכן במקור נמדד לפי ההתאמה בין הראיות למידע שמבוסס עליהן. הראיות חייבות לתמוך במידע המוצג. ראיות עשויות לכלול ממצאים, תצפיות או הערות שדה. המקור צריך להיות שפיט או מצוטט במקורות אחרים. המידע במקור חייב להיות מאומת במקור אחר או מוכר לציבור רחב. השפה בה נכתב המקור צריכה להיות בלתי-משוחדת ונטולת רגש, ולהתרכז בדיווח על עובדות. התוכן במקור צריך להיות נקי משגיאות כתיב, דקדוק או שגיאות דפוס.[2]
- מטרה (Purpose )- המטרה של המקור קובעת אם הוא מתאים למחקר שלשמו הוא אותר. "מטרה" יכולה להיות: ליידע, ללמד, למכור, לבדר, או לשכנע. המטרה של המחבר צריכה להיות ברורה. יש לבדוק אם המידע מבטא עובדה, דעה או תעמולה, ואם הוא מוטה בהטיה פוליטית, אישית, דתית או אידאולוגית.[2]
רקע היסטורי
הערכת מקורות באמצעות בדיקת CRAAP נלמדה לראשונה בשנת 2004 במסגרת סדנה שערכה Sarah Blakeslee[3][1] למרצים של סטודנטים בשנה הראשונה. Sara המציאה את ראשי התיבות כדי לזכור את הקריטריונים להערכת מקורות. היא רצתה ללמד שיטה קלה יותר לקבוע רמת איכות של מקורות.[1]
אחת השיטות להערכת מקורות בהן השתמשו לפני בדיקת CRAAP היא בדיקת SAILS: Standardized Assessment of Information Literacy Skills. בדיקה זו נוצרה בשנת 2002 על ידי קבוצה של ספרנים באוניברסיטת קנט סטייט בעקבות הדרישה לבדיקת הערכה שתעזור לסטודנטים להתמצא במקורות חשובים.
הערכת אתרי אינטרנט
מאז החל השימוש בבדיקת CRAAP באוניברסיטת CSU Chico, אוניברסיטאות אחרות אימצו אותה כדי לסייע בהערכת האתרי אינטרנט. במאמר שלה, Cara Berg, ספרנית יעץ ורכזת הדרכת משתמשים באוניברסיטת William Paterson, מתייחסת בהרחבה להערכת אתרי אינטרנט ככלי למחקר פעיל[4]. הערכת אתרים באמצעות CRAAP נלמדה במסגרת קורסי כתיבה לסטודנטים שנה ראשונה, כדי לסייע להם לחדד את מיומנויות המחקר שלהם.[4]
אתגרים
כאשר בדיקת CRAAP הוטמעה לראשונה, היו מספר אתגרים טכניים. הסדנה להערכת אתרים הייתה מואצת וברוב המקרים הספרן לא הצליח להעביר את החומר בשלמותו. סטודנטים רבים לא הבינו שהם צריכים להעריך את האתר ובמקום זאת העריכו את התוכן שפורסם בו. חלק מהסטודנטים השלימו את המשימה מבלי להבין את ההנחיות. היה צורך בהנחיות יותר מפורטות וכאשר ניתנו כאלה, הסטודנטים הצליחו להעריך אתרים בעזרת בדיקת CRAAP[4].
שימושים פדגוגיים
בדיקת CRAAP נלמדת בדרך כלל בהדרכות ספרייה לסטודנטים שנה הראשונה. השימוש הנפוץ ביותר הוא בקורסי כתיבה, אך משתמשים בה גם בקורסים רבים אחרים, ובהם קורסים בתחומי המדעים וההנדסה.
ביקורת
מאמר שפרסמו ספרן היעץ Toni M. Carter ומרצה בקורסי כתיבה בשנת 2016 יצא כנגד הנטייה של ספרנים בספריות אקדמיות לספק "רשימת מכולת" של קריטריונים להערכת מקורות, ובדיקת CRAAP היא הדוגמה העיקרית לרשימות מסוג זה. הטענה היא שרשימות כאלה מוותרות על המורכבות והניואנסים שבהערכת מקורות ומעודדות הערכת מידע דיכוטומית (נכון / לא נכון).
במאמר נטען כי רשימות מסוג זה ספגו ביקורת רבה מאז ש-ACRL פרסמה קווים מנחים להנחלת אוריינות מידע בשנת 2015. לפי קווים אלה נדרשת גישה הוליסטית ופדגוגיה אותנטית המתמקדת בפרקטיקות של למידה מהתנסות ביצירת מידע ורפלקציה[5].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Blakeslee, Sarah (2004). "The CRAAP Test". LOEX Quarterly (באנגלית). 31 (3).
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Korber, Irene. "LibGuides: Literature Reviews: Evaluating Info". libguides.csuchico.edu (באנגלית). נבדק ב-2018-05-21.
- ^ "Library Staff Directory | Meriam Library". library.csuchico.edu (באנגלית). נבדק ב-2018-05-27.
- ^ 4.0 4.1 4.2 ""Teaching Website Evaluation" by Berg, Cara - Internet@Schools, Vol. 24, Issue 2, March/April 2017 | Online Research Library: Questia". www.questia.com (באנגלית). נבדק ב-2018-05-23.
- ^ Toni M. Carter, Todd Aldridge, The Collision of Two Lexicons: Librarians, Composition Instructors and the Vocabulary of Source Evaluation, Evidence Based Library and Information Practice
