בהאדור שאה הראשון
 | |||||
| לידה |
14 באוקטובר 1643 בוראפנדור, האימפריה המוגולית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
27 בפברואר 1712 (בגיל 68) לאהור, האימפריה המוגולית | ||||
| מדינה |
האימפריה המוגולית  | ||||
| דת | אסלאם סוני | ||||
| בת זוג | ניזאם באי | ||||
| |||||
בֵּהָאדוּר שָׁאָה הראשון (בפרסית: بہادر شاه اول; 14 באוקטובר 1643 – 27 בפברואר 1712) היה שליטה השביעי של האימפריה המוגולית, נושא התואר שאהנשאה של הינדוסתאן. ירש את הכתר מאביו אורנגזב בשנת 1707 ועד מותו בשנת 1712.
ביוגרפיה
בהאדור נולד בשנת 1643 ונודע בצעירותו כנסיך מועזם, בנו השני של הקיסר אורנגזב, הוא הפך ליורש העתידי לאחר שאחיו הגדול ערק להצטרף לשיוואג'י, קיסר על האימפריה המרתית. הנסיך מועזם נשלח בשנת 1663 לייצג את אביו כשגריר בממלכות המוסלמיות מדרום למוגולים בדרום ומרכז הודו.
הוא הוביל את הצבא המוגולי בשנים 1683–1684 נגד כוחות האימפריה המרתית במובלעת הפורטוגזית גואה (ראו הודו הפורטוגזית), דרומית למומבאי, אך, ללא התמיכה פורטוגלית, הוא ביצע נסיגה הרת אסון. לאחר שנרדף במשך שמונה שנים תחת שלטונם של הקיסרים שאה ג'האן (אשר חששו כי ימרוד בהם), הוא מונה למושל קאבול (כיום בירת אפגניסטן) בשנת 1699 על ידי אביו.
קיסר מוגולי
כשאביו נפטר, הנסיך מועזם הפך לקיסר האימפריה המוגולית לאחר טיהור פוליטי. בתקופת שלטונו הקצרה כנושא התואר המלכותי בהאדור שאה הראשון הוא נתקל בהתנגדות של המרתים והראג'פוטים, ובשנים 1710–1712 הוא הסיע את חסידי הדת הסיקית אל גבעות חבל פנג'אב, ושם תכנן מארב והכניע את מנהיגם.
בהאדור שאה ניסה להשכין שלום עם האימפריה המרתית, אשר הפכה לאיום הגדול ביותר על שלטון המוגולים בתקופת אורנגזב, שהחזיק את שאהו, נכדו של שיוואג'י מקים האימפריה המרתית, כבן ערובה בחצרו. על ידי השבתו של שאהו כרג'ה של מחוז בלב האימפריה המרתית, בהאדור שאה קיוויתי להרגיע את אויביו. לעומת שאהו עצמו, ראש הממשלה המרתי, באג'י ראו הראשון, התגלה אז כמתמודד הגדול ביותר נגד שלטון המוגולים.
את מקומו של בהאדור שאה ירש בנו ג'האנדר שאה. בהאדור ואורנגזב היו אלו אשר שלטונם סימן את תחילת נפילתה של האימפריה המוגולית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אנציקלופדיה בינלאומית
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
