בועות סבון (ג'ון אוורט מיליי)
תבנית יצירת אמנות ריקה
בועות סבון (באנגלית: Bubbles) הוא ציור שמן מאת האמן הוויקטוריאני הבריטי סר ג'ון אוורט מיליי, שצויר בשנת 1886. היצירה מתארת את נכדו בן הארבע, ויליאם מִלבּוֹרְן ג'יימס, כשהוא מתבונן בבועת סבון שיצר. הציור נקרא במקור "A Child’s World" ("עולמו של ילד"), והשם שיקף את ההתרכזות המוחלטת של הילד ברגע המשחק. לאחר שנרכשה על ידי תומאס ג'. בראט, מנהל הפרסום של חברת A. & F. Pears, שולבה היצירה בפרסומת למותג סבון, מהלך שעורר דיון רחב היקף על מסחור האמנות בתקופה הוויקטוריאנית.[1] .[1]
קומפוזיציה וסמליות
בציור מופיע הילד כשעל ברכיו קערה מלאה קצף ובידו מקטרת לניפוח בועות. הוא מביט מעלה בהשתאות אל עבר בועה גדולה. הציור נושא משמעות סמלית הקשורה לרעיון של שבריריות החיים והחולף, בהשראת מסורת ציורי הואניטאס ההולנדיים מן המאה ה-17. כדי לדייק במראה הבועה עצמה, נעזר מיליי בכדור קריסטל שיוצר במיוחד עבורו. לדברי בנו, הוא התקשה לצייר בועה אמיתית בשל רגעיותה הרבה, ולכן ביקש לייצר אובייקט קבוע דרכו יוכל לשחזר את ההשתקפויות והצבעים באופן מדויק.[2] [2]
השוואות ליצירות אחרות
הציור הושווה ביצירות שונות ליצירתו של ז'אן-בטיסט סימאון שארדן מהמאה ה־18, בועות סבון (בסביבות 1733–1734), המתארת אף היא ילד הנושף בועות סבון. בהקשר זה, בועות סבון של מיליי נתפס כהמשך למסורת הציורית של סמל השבריריות והחיים החולפים.[2] בנוסף, בספרה The Sorrows of Satan (1895), מצוטטת דמות האומרת כי תהילתו של מיליי "הוכתמה כאשר השפיל את עצמו עד לרמת ציור הילד הירוק הקטן שנופח בועות של סבון פירס", ומוסיפה כי מעשה זה ימנע ממנו להיחשב כשווה ערך לציירים כמו רומני, סר פיטר ללי, גיינסבורו וריינולדס.[3]
במכתב ששלחה מארי קורלי לג'ון אוורט מיליי בשנת 1895, היא השוותה את ציורו "בועות סבון" ליצירתו של סר ג'ושוע ריינולדס עידן התמימות. קורלי טענה כי שני הציורים מייצגים את אידיאל הילדות הטהורה, וראויים להיתלות זה לצד זה בגלריה הלאומית. לדבריה, כך יוכל הציבור לראותם "בכבוד הראוי לכל אמנות דגולה".[3]
שימוש פרסומי
ב־1886 נרכש הציור על ידי תומאס ג'. בראט, שנחשב ל"אבי הפרסום המודרני". הוא הפך את הציור להדפס צבעוני, הוסיף את לוגו החברה וקוביית סבון, והפיץ אותו בקמפיין שנחשב פורץ דרך. ההדפס צורף תחילה לגיליון חג המולד של העיתון Illustrated London News, ובהמשך שימש בפרסומות של חברת הסבון, לרוב תוך שימוש בדיוקן הראש בלבד. מטרתו של בראט הייתה לשוות למוצריו תדמית יוקרתית, על ידי קישורם לאמנות אקדמית מכובדת.[4]
תגובת מארי קורלי והוויכוח סביב הילה אמנותית
ב־1895 התייחסה הסופרת מארי קורלי לציור בספרה The Sorrows of Satan. באחת הסצנות טוענת הדמות ג'פרי טמפסט כי "תהילתו של מיליי כאמן הוכתמה כאשר השפיל את עצמו עד לרמת ציור הילד הירוק הקטן שנופח בועות של סבון פירס", והוסיפה כי אירוע זה ימנע ממנו להיחשב לצדם של ציירים כמו ריינולדס וללי. השימוש המסחרי בציור עורר מחאה בקרב חוגים אמנותיים. מיליי שלח מכתב מחאה לקורלי, שענתה במכתב דרמטי ממקום נופשה:
"ראיתי ואהבתי את הציור המקורי – הילד המופלא והעדין ביותר שנחלם אי פעם... ואני רואה בכל פוסטר של פירס כהוצאת דיבה גסה על עבודתך ועליך! [...] 'בועות סבון' צריך להיות תלוי לצד 'Age of Innocence' בגלריה הלאומית, כדי שהעם יוכל לראותו בכבוד הראוי לכל אמנות דגולה."
קורלי טענה כי תהליך ההעתקה והפרסום מאיים להשמיד את ההילה החד־פעמית של יצירת האמנות.[3]
גורלו של הילד בתמונה
ויליאם מִלבּוֹרְן ג'יימס, נכדו של מיליי ודמות הציור, הפך לימים לאדמירל בצי המלכותי הבריטי. עם זאת, הכינוי "Bubbles" דבק בו למשך כל חייו.[2]
תערוכה רטרוספקטיבית
בשנת 2007 התקיימה בגלריית טייט בריטניה תערוכה רטרוספקטיבית רחבת היקף לעבודתו של מיליי. הוצגו בה ציורים מילדותו כעילוי אמנותי, דרך תקופתו הפרה־רפאליטית ועד הנופים הסקוטיים המאוחרים שצייר. האוצרים ביקשו לשקם את דימויו האמנותי, שנפגע בעקבות הסערה סביב השימוש הפרסומי בציור בועות סבון.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Bubbles", אתר מוזיאוני ליברפול
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Easby, Rebecca Jeffrey. "John Everett Millais, Bubbles", באתר Smarthistory
- ^ 3.0 3.1 3.2 Kuehn, Julia. "John Everett Millais's Bubbles and the Commercialization of Art", באתר Victorian Web
- ↑ "Bubbles" – תיאור פריט באתר מוזיאון ויקטוריה ואלברט
- ↑ Kennedy, Maev. "Tate sets out to rescue reputation of artist tarnished by Bubbles", באתר The Guardian, תאריך 16.5.2007
בועות סבון (ג'ון אוורט מיליי)41537988Q4147036