בועות סבון (שארדן)
תבנית יצירת אמנות ריקה
בועות סבון היא סדרת ציורים מאת האמן הצרפתי ז'אן-בטיסט סימאון שארדן, מהבולטים באמני המאה ה־18 בצרפת. הציורים מציגים סצנה שבה צעיר נושף בועת סבון מתוך כוס מים עם סבון, כאשר הציורים מציגים סצנה שבה צעיר נושף בועת סבון מתוך כוס מים סבונית, כאשר פני הבועה השקופה הנוצצת בשלל צבעים לוכדות את אור השמש. ילד נוסף משקיף בדממה על המתרחש, מבלי להפר את אווירת הריכוז השקט.[1]
מאפיינים סגנוניים ותימטיים
בניגוד למסורת הציור הצפוני האירופי, אשר ייחסה לדימוי של בועות סבון משמעות מוסרית העוסקת בחולפות החיים, ציורו של שארדן ממקם את הסצנה במרחב היום-יומי והפיוטי. באמנות האירופית, דימויים של ילדים נושפים בועות סבון מזוהים לרוב עם רעיון שבריריות החיים וחולפיותם - החיים, כמו בועות סבון, הם קצרים ונעלמים במהרה. עם זאת, שארדן מציג את הנושא באופן החורג ממסר מוסרני פשוט. הצעיר ובן-לווייתו שקועים לחלוטין בפעילותם, והציור עשוי לרמז על הדרך שבה אנו רוכשים ידע על העולם דרך חוויה — ואולי אף על מהות הקשב עצמו.
גישתו של שארדן ניכרת גם בטכניקת הציור – מרקם הצבע הגס והמעודן כאחד יוצר אפקטים מרשימים של שטח פנים, במיוחד בז'קט של הדמות המרכזית, בשערו, במצחו ובידיו.[2]
גרסאות נוספות
שארדן יצר העתקים של קומפוזיציות מצליחות, וביניהן בועות סבון. גרסאות מאוחרות של הציור מצויות כיום במוזיאון האמנות של מחוז לוס אנג'לס ובגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון.[2]
השוואה בין יצירות אחרות
השוואה בולטת נערכה בין "בועות סבון" של שארדן לבין "בועות סבון", ציור בעל שם זהה שצייר האמן הבריטי ג'ון אוורט מיליי בשנת 1886. שני הציורים מתארים דמות ילד בעת ניפוח בועות סבון, וקשורים למסורת של ציורי ואניטאס, המדגישים את שבריריות החיים וחולפיות הנעורים. בעוד ציורו של שארדן מציג את הילד במסגרת אינטימית וסגפנית, הדימוי של מיליי שואב אסתטיקה ויקטוריאנית עשירה יותר, עם עיבוד טכני מוקפד ורקע דרמטי. יצירתו של מיליי הפכה מאוחר יותר לדימוי פרסומי, אך המוטיבים הסמליים שבה ממשיכים את הקו הרעיוני של שארדן בדבר הפגיעות האנושית והיופי הרגעי של החיים.[3]
היסטוריה של הבעלות והשבת רכוש
הציור נשדד בפריז על ידי הנאצים מג'יין מנהיימר בשנת 1944 ונרכש באופן בלתי חוקי למוזיאון הפיהרר שתוכנן להקים לכבוד אדולף היטלר. לאחר מלחמת העולם השנייה, היצירה הוחזרה לצרפת בידי השירות הצרפתי להשבת רכוש, בעקבות הסכם עם הקרן ההולנדית לרכוש אמנות (הול'). היא הושבה לבעליה החוקיים בשנת 1948 או לאחר מכן.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ Soap Bubbles by Jean Siméon Chardin, www.nga.gov (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 Soap Bubbles, 1733–34, נבדק ב-2025-05-16
- ↑ Easby, Rebecca Jeffrey. "John Everett Millais, Bubbles", באתר Smarthistory
בועות סבון (שארדן)41537994Q110653861