בועז יונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. בועז יונה (נולד ב-6 ביוני 1960) הוא איש עסקים ישראלי, שהיה מנכ"ל ובעלים של חברות "חפציבה דיור ואחזקות" השונות, הכוללות מספר רב של חברות פרטיות ושלוש חברות ציבוריות (חפציבה גלובל בע"מ, חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ וחפציבה חופים בע"מ), שעיקר עיסוקן היה בייזום ובבניית פרויקטים למגורים ולמסחר, ובפיתוח ובהפעלה של נכסים מניבים, בישראל ובחו"ל. בעקבות משבר כספי שפקד את החברות הן הועברו לפירוק על ידי בית המשפט. הוא נדון לשבע שנות מאסר על עברות מרמה הקשורות להתמוטטות החברות.

משפחתו

בועז יונה הוא בנם של מרדכי יונה, מייסד חברת "חפציבה", ושל אשתו חפציבה, שעל שמה נקראת החברה. יונה נשוי לתמר ואב לשלושה ילדים.

פרשת חפציבה

באוגוסט 2007 נקלעו חברות "חפציבה" למשבר כספי, ובועז יונה נמלט מישראל. ב-30 באוגוסט, לאחר מרדף של שבועיים, נעצר יונה באיטליה.[1] הוא הוסגר לישראל ב-16 ביוני 2008 וחתם על הסדר טיעון, לפיו יישלח ל-7 שנות מאסר. ב-6 באוקטובר הורשע יונה, על פי הודאתו, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, באי קיום הוראות חוק ניירות ערך, ברישום כוזב במסמכי תאגיד ובגנבה בידי מורשה.[2]

גזר הדין[3] במשפטו נתן תיאור תמציתי של פעולותיו של יונה בחברות "חפציבה":

הימנעות מלספק לרוכשי הדירות בטוחה, כמתחייב על-פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (להלן - "חוק המכר"), וחשיפתם לסיכונים כלכליים שונים; עריכת רישומים כוזבים בספרי חפציבה, זיוף מסמכים והסוואת הפעולות שבוצעו בכספים מעיני בעלי המניות וציבור המשקיעים, רואי חשבון, בנקים מפקחים וגורמים שונים נוספים, לרבות הצגת מצגים כוזבים בפני גורמים אלה ובפני רוכשי הדירות בדבר מצבן של חברות חפציבה ופעילותן; עשיית שימוש בשליטתו בחברות חפציבה השונות תוך יצירת התחייבויות הדדיות ביניהן; ומשיכת כספים מהחברות הציבוריות ללא זכות כדין, תוך הפרת חובת אמון וללא קבלת האישורים הנדרשים על-פי דין לביצוע פעולות אלה.

בהמשך פירט גזר הדין:

הנאשם שלח ידו בכספי רוכשי הדירות המגיעים לכדי מאות מיליוני שקלים, ובכך פגע פגיעה קשה ברוכשי הדירות, בפרויקטים הקבלניים ובסיכויי השלמתם, בעטיים הורשע, בין היתר, בעבירות חמורות של קשר לביצוע פשע, קשר להונות וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על מנת שתתאפשר לו דרך הפעולה העבריינית דלעיל, ניהל הנאשם מערכת כפולה של תוכנת "המשכנת", אשר לתוכה, כמו גם למערכת הנהלת החשבונות, הוזנו נתונים כוזבים, אשר לא שיקפו מצבה האמיתי של חפציבה. בהציגו מצגים כוזבים לרוכשי הדירות, לבנקים המלווים ולגורמים שונים נוספים, הבטיח הנאשם, במרמה, קיום והמשך ליווי הפרויקטים הקבלניים גם על ידי הבנקים המלווים, ובשל כך הורשע, בין היתר, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לרבות בעבירות של זיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות. כתב האישום אף גולל שליחת ידו של הנאשם בכספן של החברות הציבוריות של חפציבה - ג'רוזלם וחופים - בסך של מאות מיליוני שקלים, בעטיין הורשע הנאשם, בין היתר, בעשרות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במאות עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, בעבירות של זיוף מסמכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות, בעבירות של גנבה בידי מורשה, בשורה של עבירות לפי חוק ניירות ערך ובעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. כמו כן, בעשותו בעסקי חברות חפציבה המעשים דלעיל, בבחינת פגיעה בניהול התקין של העסקים ואגב כך מילוי תפקידו במרמה ובהפרת אמונים הפוגעת בחברות חפציבה, הורשע הנאשם בעבירות מנהלים בתאגיד ובעבירות מרמה והפרת אמונים בתאגיד. ואם לא די באמור, הורשע הנאשם גם בעבירות לפי פקודת פשיטת הרגל של הברחת נכסים ובריחה עם נכסים.

ב-19 בנובמבר 2008 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים באופן חלקי את הסדר הטיעון בין בועז יונה לפרקליטות. נגזרו עליו 7 שנות מאסר בפועל ועוד 3 שנים על תנאי, וכן ביטול לצמיתות של רישומו של יונה בפנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות.[3]

השופט משה רביד החליט שמצבו הכלכלי של יונה, שהוכרז פושט רגל, אינו צריך להוות שיקול בקביעת הפיצוי, וקבע כי על יונה לשלם סך של 8 מיליון שקלים - כפול מהסכום שנקבע בהסדר הטיעון. יונה ערער על החלטה זו, בטענה שמדובר בפיצוי חסר תקדים, שיש לכבד הסדרי טיעון ושיש להתחשב במצבו הכלכלי. ב-17 ביולי 2011 פסק המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליעזר ריבלין, כי יונה יפצה את קורבנות התמוטטות קבוצת חפציבה ב-4 מיליון שקל בלבד. ריבלין שב וקבע כי כאשר מתקיים איזון ראוי בין האינטרס הציבורי שבהענשת העבריין לבין טובת ההנאה שניתנת לו במסגרת הסדר הטיעון, יש לכבדו. גם אם בית המשפט מחליט שלא לכבד את ההסדר, אין הוא יכול להטיל עונש החורג ללא יחס מזה שעליו הסכימו הצדדים.[4]

ב-1 במרץ 2012 שוחרר יונה מהכלא, לאחר שמעונשו הופחת שליש בזכות התנהגות טובה, וניתן לו קיצור נוסף כשחרור מנהלי.

בשנת 2014 פורסם שיונה עובד כיועץ נדל"ן עבור איש העסקים החרדי יהודה זילבר.[5]

בינואר 2022 נעצר לחקירה בחשד לעבירות של הונאת נושים, מרמה במסגרת הליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0