בידוד תרמי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בידוד תרמי הוא מזעור מעבר חום בין שני גופים בעלי טמפרטורה שונה, באמצעות חומרים שונים ושיטות שונות. בענף הבנייה נעשה שימוש בטכניקות שונות של בידוד תרמי, על מנת לשמור על חום המבנה, לחסוך באנרגיה הדרושה לחימום וקירור ולהבטיח טמפרטורה אחידה במרחב הבנוי.

מעבר חום

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מעבר חום

חום עובר באחת משלוש צורות:

הולכת חום נמדדת כרגיל בממדים של ואט למעלות צלזיוס, או כהולכה סגולית – ואט למעלות צלזיוס למטר.

דרכי בידוד

בידוד תרמי נעשה על ידי מניעת הולכת חום דרך חומר, מניעת הסעה ומניעת קרינה. הכלי המוכר ביותר לבידוד תרמי הוא ביגוד. הבגד מצמצם את הסעת חום הגוף באוויר ובחומרים אחרים אתם הגוף נמצא במגע, על ידי בידוד הגוף מחומרים אלה. שכבות ביגוד אחדות או בגדים עבים המכילים חללי אוויר בתוכם, מצמצמים טוב יותר את ההסעה מאשר שכבה אחת של בגדים דקים. מעבר לזאת, הבגד מצמצם גם את הקרנת החום מהגוף אל הסביבה.

בידוד תרמי של מבנים

השפעת הבידוד על הולכת חום דרך קירות. בעזרת דימות תרמי ניתן לראות שהבניין שעבר איטום (מימין) משמר אנרגיה טוב יותר מבניין בעל מעטפת רגילה (משמאל).

חשיבותו של הבידוד התרמי במבנים

בידוד תרמי מיושם במבנים שונים, ומטרתו היא שימור האנרגיה הנדרשת לצורך תפעול המבנה, כלומר מניעה מחום וקור לעבור אל תוך המבנה והחוצה ממנו. בנוסף, בידוד תרמי עשוי למנוע התעבות של מים על גבי הקיר ויצירת מפגעי רטיבות.

ככל שההתנגדות התרמית (היכולת של חומר לעכב מעבר של חום /קור דרכו) גדולה יותר החומר יהיה בעל כושר בידוד טוב יותר. [1]

מבנה המבודד היטב (חומרים הקולטים את החום /קור ומשנים טמפרטורה בהדרגתיות ואיטיות) יוביל להפחתת הצורך בשימוש במערכות איקלום ולחסכון אנרגטי (עיכוב של מעבר אנרגיה) . מוליכות חום נמוכה שקולה ליכולת בידוד גבוהה .

חומרים המשמשים בענף הבנייה לבידוד תרמי

חומרי הבידוד המקובלים לשימוש בענף הבניה משתנים מבחינת גימור פני השטח, הצבע והמרקם. שיקולים שעשויים להשפיע על בחירת חומר בידוד הם אורך החיים של המוצר, עמידות לחרקים/פטריות, עמידות אש, מחיר, השפעות סביבתיות בעת ייצור חומר הבידוד, יכולת בידוד אקוסטית, השפעות בריאותיות של חומר הבידוד, אטימות ונוחות השימוש. [2] 

סוגים שונים של חומרי בידוד הם: [3] 

  • צמר זכוכית
  • פומבורד
  • בידוד לבן
  • יריעות רפלקטיביות
  • אקוסטי מט בידוד תת-רצפתי
  • בידוד צנרת
  • רשתות טיח וגבס

בישראל

העלייה המתמדת והריבוי הטבעי של בישראל, הביאו לצורך בבניית מבנים באופן נרחב ובדרך חכמה וחסכונית. בנייה חסכונית באנרגיה עשויה לאפשר חיסכון והתייעלות בצריכת האנרגיה, ולהפחית את הדרישה לאנרגיה במבנים. כדוגמה נפוצה ניתן להביא את העיצוב הארכיטקטוני המקובל בבניה של מבני משרדים והייטק - מבנים רבים מתוכננים עם קיר זכוכית חיצוני, אשר אינו מבודד ובמקרים רבים אף אינו מסנן קרינה[4]. כאשר החזית פונה לכיוון השמש, נוצרת הצטברות של אנרגיה בתוך הבניין, דבר שמביא להתחממות משמעותית של החלל. תכנון מסוג זה הוא תכנון שגוי, הנעשה ללא חשיבה סביבתית וגורם לעלייה בצריכת האנרגיה של המבנה בעשרות אחוזים[5]  .

תקנים ישראליים

בישראל קיים תקן ישראלי (ת"י) 1045 שהוא תקן מחייב המוזכר בחוק התכנון והבניה, שיצא לאור בשנת 1965[6] ועבר שינויים רבים בחלוף השנים. תקן 1045 עוסק בדרישות המינימליות עבור רמת בידוד של מעטפות מבנים בעלי ייעודים שונים – מגורים, מבני חינוך, משרדים, בתי מלון ובתי חולים. התקן מציג את כל רכיבי המעטפת ומציב סטנדרט בידוד תרמי המבטיח את שימור האנרגיה הנצרכת בבניין, ומתאימה לתנאי האקלים בארבעת אזורי האקלים בארץ: אזור רצועת החוף, מישור החוף והשפלה, אזור ההר ואזור בקעת הירדן והערבה.

מחקרים מראים כי תכנון ראוי ושימוש נכון בתקן בידוד תרמי למבנים ת"י 1045 על כל חלקיו יביא את המשק הישראלי לחסכון בהוצאות חשמל של כ-600 מיליון שקל בשנה[5]

בנוסף לת"י 1045 ישנם שלושה תקנים נוספים:

  • ת"י 5280[5]  – אנרגיה במבנים: תקן זה מאגד ומחדש את דרישות הצמצום באנרגיה למבנים וכולל 4 חלקים הדנים במעטפת המבנה, מערכות התאורה, מערכות האקלום והמערכות האלקטרו מכניות במבנה.
  • ת"י 5281 –התקן מתייחס לבנייה ירוקה.
  • ת"י 5282[5] – דירוג מבנים לפי צריכת אנרגיה בדומה לדירוג של התייעלות אנרגטית הנבדקת על מוצרי חשמל אחרים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0