ביטחון סוציאלי
ערך זה עוסק בקיום בכבוד גם למי שאיבד את היכולת להתפרנס. אם התכוונתם לכתב עת ישראלי, ראו ביטחון סוציאלי הוא הידיעה של הפרט שיוכל להתקיים בכבוד גם אם יאבד את היכולת לפרנס את עצמו ואת משפחתו. ביטחון סוציאלי הוא מרכיב מרכזי של מדינת רווחה. מרכיבי הביטחון הסוציאלי ורמתם משתנים ממדינה למדינה, ואף באותה מדינה במהלך השנים. חלק מהם הם בגדר חובה החלה על כל תושבי המדינה וחלק אחר נובע מהסכמים בין ארגוני עובדים לארגוני מעסיקים, ומיוזמה אישית של הפרט.
הזכות לביטחון סוציאלי נכללת בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם: "כל אדם, כחבר החברה, זכאי לביטחון סוציאלי וזכאי לתבוע שהזכויות הכלליות הסוציאליות והתרבותיות, שהן חיוניות לכבודו כאדם ולהתפתחות החופשית של אישיותו, יובטחו במאמץ לאומי ובשיתוף פעולה בינלאומי בהתאם לארגונה ולאוצרותיה של המדינה."[1]
להבטחת ביטחון סוציאלי משמשים אמצעים אחדים:
- ברמת המדינה: ביטוח לאומי, המבטיח סיוע במקרים של נכות, פגיעה בעבודה, זקנה ועוד. ביטוח בריאות, המבטיח שירותי בריאות בסיסיים לכל תושב. מימון אמצעים אלה נעשה באמצעות מסים ייעודיים (בישראל: דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות).
- ברמת ארגוני העובדים: הסכמים לביטוח פנסיוני לעובדים, המבטיחים לעובד ולמשפחתו פרנסה במקרים של נכות, מוות וזקנה.
- ברמת הפרט: רכישת ביטוחים אישיים להרחבת הכיסוי הניתן בשני הרבדים הקודמים בתחומי ביטוח פנסיוני וביטוח בריאות.
בחלק מהמקרים גמלאות הביטחון הסוציאלי הן בהתאם להכנסה המבוטחת, ובמקרים אחרים הגמלאות הן בסכום אחיד, או בסכום הנגזר מצורכי המבוטח.
גופי הביטחון הסוציאלי בישראל
בישראל פועלים גופים אחדים, ציבוריים ופרטיים, להבטחת ביטחון סוציאלי:
- המוסד לביטוח לאומי: זהו הגוף הממלכתי העיקרי להבטחת ביטחון סוציאלי, בקשת רחבה של ענפים, לתושבי המדינה ובמידה מצומצמת גם לעובדים זרים בישראל, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה. כמו כן עוסק המוסד בישום חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ובגביית דמי ביטוח בריאות ובחלוקתם לקופות החולים.
- קופות החולים, המספקות שירותי בריאות לתושבי המדינה.
- גופי הביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה, פנסיה תקציבית, ביטוח מנהלים ועוד) משלימים את המוסד לביטוח לאומי בהבטחת פרנסה לעת נכות, זקנה או מוות של המפרנס.
- משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אחראי למתן שירותי רווחה. התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים בין היתר ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נכויות ופיגור שכלי, נפגעי סמים ואלכוהול, זקנים במצבי מצוקה ועוד. שירותי המשרד ניתנים בשני אופנים:
- באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים (לשכות הרווחה) הנמצאות ברשויות המקומיות.
- באמצעות יחידות משנה של המשרד, כגון האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השירות למען הילד (אימוץ), שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים.
- בביטחון הסוציאלי של המשרתים בצה"ל (שירות סדיר ובשירות מילואים עוסקים חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), שמבטיח תגמולים למשפחתו של חייל שנפטר, וחוק הנכים (תגמולים ושיקום), שמבטיח תגמולים למי שהפך לנכה בעת שירותו ועקב שירות זה. במימוש חוקים אלה עוסק אגף השיקום של משרד הביטחון.
לקריאה נוספת
- מנחם גולדברג ורות הורן, עוקדן הביטחון הסוציאלי, הוצאת סדן
קישורים חיצוניים
- דניאל גוטליב, הביטחון הסוציאלי בישראל: מטרות ואתגרי מדיניות, ביטחון סוציאלי 100, פברואר 2017
- מרידולה גהאי, הבטחת ביטוח סוציאלי הולם ובר קיימא – מודל לכיסוי אוניברסלי של ביטוח סוציאלי: הניסיון של מדינות ה-BRICS, ביטחון סוציאלי 100, פברואר 2017
- 60 שנה לביטוח הלאומי - הביטחון הסוציאלי בראי השנים, ביטחון סוציאלי 93, אפריל 2014
הערות שוליים
- ^ סעיף כ"ב להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, באתר האו"ם
