ביקור הדוכס והדוכסית מווינדזור בגרמניה הנאצית

ביקור הדוכס והדוכסית מווינדזור בגרמניה הנאצית
1937 tour of Germany by the Duke and Duchess of Windsor
	הדוכס מווינדזור בוחן משמר אס אס יחד עם הבכיר הנאצי רוברט ליי
מידע כללי
סוג	ביקור פרטי של בן משפחת המלוכה הבריטית
משתתפים	דוכס וינדזור אדוארד והדוכסית ווליס סימפסון, בפגישות נפרדות עם אדולף היטלר, רוברט ליי, יוזף גבלס, הרמן גרינג, יואכים פון ריבנטרופ, רודולף הס, אלברט שפר

ביקור הדוכס והדוכסית מווינדזור בגרמניה הנאצית נערך באוקטובר 1937. דוכס וינדזור, אדוארד והדוכסית ווליס סימפסון ביקרו בגרמניה פחות משנה לאחר שאדוארד ויתר על תפקידו כמלך.

עוד לפני הכתרתו ובמיוחד לאחריה, נראה היה שהדוכס גילה אהדה רבה לגרמניה הנאצית, בספטמבר 1937 הודיע הדוכס על כוונתו לקיים ביקור פרטי בגרמניה הנאצית. לדבריו, הסיבה הרשמית של הביקור הייתה חקר התנאים החברתיים והכלכלים של מעמד הפועלים בגרמניה, אך בעקבות התחושות ביבשת כי מלחמה בין גרמניה למדינות אירופה קרובה מאי פעם, ראו תומכיו של הדוכס בנסיעתו הזדמנות להביא לשלום בין בריטניה לגרמניה. אף על פי כן, ממשלת בריטניה התנגדה בתוקף לרעיון ולביקור וחשדה שהנאצים ישתמשו בנוכחותו של הדוכס לתעמולה. הדוכס אדוארד רצה שאשתו, שנדחתה על ידי הממסד הבריטי, תחווה ביקור ממלכתי כבת זוגו. הוא הבטיח לממשלה לשמור על פרופיל נמוך והסיור התקיים בין ה-12 ל-23 באוקטובר 1937.

הדוכס והדוכסית הוזמנו רשמית למדינה על ידי אנשי חזית העבודה הגרמנית, בהם ראש הארגון, רוברט ליי. הזוג ביקר במפעלים, שרבים מהם ייצרו ציוד למאמצי החימוש מחדש של גרמניה, והדוכס פגש חיילים גרמנים. בני הזוג התקבלו בכבוד רב תוך השמעת ההמנון הבריטי ובהצדעות נאציות. הם נפגשו לאורך הביקור עם נאצים בכירים כמו יוזף גבלס, הרמן גרינג, יואכים פון ריבנטרופ, רודולף הס ואלברט שפר. השניים אף שתו תה עם אדולף היטלר בברגהוף. הדוכס ניהל שיחה פרטית ארוכה עם היטלר, אך לא ברור בדיוק מה היה תוכנה המדויק, שכן פרוטוקול הפגישה אבד במהלך המלחמה. היטלר גילה לאורך הביקור אהדה רבה לבני הזוג והתייחס לדוכסית כאל מלכה.

רקע

אדוארד השמיני הפך למלך לאחר מות אביו, ג'ורג' החמישי, בינואר 1936. כמעט מיד, הוא הודיע על כוונתו להינשא לווליס סימפסון, אשת חברה אמריקאית, שהתגרשה מבעלה הראשון, והייתה בעיצומו של הליך גירושים מבעלה השני. מטעמים פוליטיים ומוסריים, היא לא מצאה חן בעיני ממשלת בריטניה ורוב בני משפחת המלוכה הבריטית התנגדו בתוקף לנישואין בין השניים בטענה כי הדבר פוגע במעמדו כמונרך. כמלך, אדוארד היה ראש הכנסייה האנגליקנית, אשר באותו הזמן לא אפשרה לגרושים וגרושות להינשא מחדש אם בני זוגם לשעבר עדיין היו בחיים (בעליה הקודמים של סימפסון היו עדיין בחיים). אדוארד ידע שאם יתעקש להתחתן עם סימפסון, ממשלתו של סטנלי בולדווין כמעט בוודאות תתפטר.

אדוארד הבין שמשפחתו, הממשלה, הכנסייה והעם לא יתמכו בנישואין ולפיכך, בדצמבר 1936, הוא החליט לוותר על כס המלוכה ולהתפטר. אחיו הצעיר הוכתר במקומו כמלך ג'ורג' השישי ואדוארד קיבל את התואר החדש "דוכס וינדזור". אדוארד וסימפסון נישאו בצרפת ועברו להתגורר בפריז.

רקע פוליטי

מלחמת האזרחים בספרד, שפרצה בשנה הקודמת, ערערה את מאזן הכוחות באירופה ומשכה אליה התערבויות זרות של ברית המועצות, איטליה וגרמניה הנאצית. מלבד זאת, גרמניה המשיכה להתמקד ולהתרכז בהתחמשות מחדש. בממלכה המאוחדת שררה תחושה של אי נוחות פוליטית לקראת העתיד והציפייה למלחמה, עם זאת מדיניות החוץ העיקרית נותרה מבוססת על עקרון הפייסנות. ראש הממשלה בולדווין התפטר מתפקידו במאי 1937 והוחלף על ידי סגנו, נוויל צ'מברלין. עוד לפני שנערך, התנגדו מרבית אנשי המלוכה והממשלה לביקור וניסו להניא את הדוכס מלקיימו.

הדוכס אדוארד היה גרמנופיל ודיבר גרמנית שוטף. הוא התגאה בכך ש"דם גרמני זורם בעורקיו" והוא ביקר בגרמניה פעמיים לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. חברים ומכרים רבים של הדוכס תיארו את דעותיו כפרו-גרמניות וחלקם אף טענו כי הדוכס והדוכסית תמכו והאמינו בקידום הפשיזם כנגד הקומוניזם המתפשט באירופה. הדוכס עצמו אמר כי חשש מהתחדשות סצנות האימה שאפיינו לדבריו את מלחמת העולם הראשונה. אלברט שפר אמר כי היטלר היה בטוח ש"באמצעות הדוכס היה אפשר להגיע ליחסים ידידותיים חזקים עם בריטניה".

ארגון הביקור

הסיור בגרמניה תוכנן להיות ביקור שיערך כ-12 ימים, אך לאחריו היה אמור להגיע ביקור ארוך יותר בארצות הברית. הצד הגרמני של הביקור אורגן על ידי שלישו של היטלר, קפטן פריץ וידמן (אנ'). באותו חודש, הדוכסית כתבה לדודתה בוושינגטון שהם מתכננים טיול כדי לבחון את תנאי העבודה באירופה. הדוכס והדוכסית קיבלו הזמנה אישית מראש חזית העבודה הגרמנית, רוברט ליי. ליי הציע לקיים עצרות נאציות בכל תחנה בסיורם של בני הזוג, אך הדוכס הטיל על כך וטו בטענה שזה יתפס כתעמולה אנטי-בריטית.

ההיסטוריון ג'ונתן פטרופולוס טען כי ממשלת בריטניה ידעה כי לא באמת תוכל למנוע את מה שנחשב רשמית לביקור של אדם פרטי. עם זאת, הן ברחוב דאונינג והן בארמון בקינגהאם גינו את ההזמנה והביקור המתקרב.

הביקור

11–23 באוקטובר 1937

ההיסטוריון אנדרו רוברטס טוען כי ממשלת גרמניה האמינה שאדוארד נאלץ לוותר על כס המלוכה כתוצאה מדעותיו הפרו-גרמניות, מה שעודד אותם "לפרוס את השטיח האדום" עבורו.

ב-10 באוקטובר כתב לדוכס בן דודו, קרל אדוארד, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה "דוד יקר, שמעתי שאתה מכיר לגרמניה! אשמח אם תוכל לנצל הזדמנות זאת כדי לפגוש אותי, אולי אוכל להכיר לך אנשים מעניינים שאחרת לא היית פוגש". היטלר וריבנטרופ תכננו לערוך לשניים "כניסה מלוכתית" עם הגעתם של בני הזוג לתחנת הרכבת בפרידריכשטראסה, זאת למרות הגדרת הביקור כפרטי. הדוכסית הייתה לבושה היטב והייתה מכוסה בתכשיטים וכאשר ליי קיבל את פניה, הוא נישק את ידיה ופנה אליה כ"הוד מעלתה". קהל של כ-2,000 אנשים עמד לאורך הרחובות מחוץ לתחנה. התקשורת הגרמנית ייחסה חשיבות רבה לביקורם של בני הזוג. כשבני הזוג עזבו, הקהל התקדם במהירות, והתפתחה באזור התקהלות גדולה, לאחר שמעטים מהקהל ראו אותם, הזוג נסע במהירות גבוהה במרצדס שלהם, למלון שלהם.

בלילה הראשון שלהם בברלין, הם הצטרפו לריבנטרופ לארוחת ערב במסעדה מקומית, לארוחה הצטרפו לארוחה אלברבט שפר, יוזף גבלס, מגדה גבלס. לאחר פגישתם, כתב גבלס ביומנו כי "הדוכס נפלא - בחור נחמד, סימפתי, פתוח וצלול ובעל הבנה בריאה של אנשים, חבל שהוא כבר לא מלך. איתו היינו נכנסים לברית". הדוכסית לעומת זאת תיארה את גבלס כ"גמד זעיר ודקיק עם גולגולת ענקית", אבל על מגדה כתבה כי היא "האישה היפה ביותר שראיתי בגרמניה". בני הזוג סעדו גם עם בן דודו, דוכס סקסוניה-קובורג-גותה שבוע לאחר הארוחה עם בני הזוג גבלס.

בני הזוג ופמלייתם, שכללה את בן דודו של הדוכס, פיליפ, רוזן הסן נסעו ברחבי גרמניה בסיועו של היטלר. כריסטוף, נסיך הסן, שהיה קצין מטה בלופטוואפה וכאש לשכת המחקר (סוכנות ההאזנות של הרמן גרינג) האזין לשיחותיהם של בני הזוג ועדכן את גרינג בכל הקשור לדעותיהם הפרטיות של בני הזוג. אף על פי שבני הזוג הגיעו לגרמניה בעקבות הזמנתו האישית של ליי, הם ראו בו מארח גרוע. ליי תואר כגס רוח, אלכוהוליסט ונהג פרוע המספר בדיחות גסות. בני הזוג ראו בו "בריון נאצי דוחה במיוחד" וסיפרו כי באחת מהנסיעות, הוא נהג שיכור ותקע את רכבם בשערי מפעל במינכן, תוך שהוא דורס מספר עובדים במקום.

לדברי ההיסטוריון מייקל בלוך, מסלול הביקור נתפס כ"סדרה מתישה של ביקורים באזורי תעשייה". עם זאת, מכתב מהדוכסית מאשר שבני הזוג אהבו את הסיור באזורי התעשייה וכי לאורך הסיור הם נהנו מאוד, במיוחד במהלך בביקור במפעל לייצור נרות שהכיל אולם קונצרטים, בו הושמעו מספר אופרות של ריכרד וגנר.

בני הזוג ביקרו באקדמיה למנהיגות נוער, שם צפו בהכשרת חברי הנוער ההיטלראי ולאחר מכן ביקרו במפעל של משפחת קרופ לייצור רכיבים לצוללות באסן. בכל ביקור, הוצגו בפני הזוג עובדים נלהבים שהרעיפו שבחים אודות תנאי העבודה שלהם. בחלק גדול מהמקרים הדוכס הצטרף להפסקות בירה של העובדים במפעלים. הזוג התקבל באופן קבוע בהצעדה נאצית ולעיתים קרובות הזוג השיב אף הוא בהצעדה דומה. בנוסף לכך, בעת הגעתם לכל מקום, הושמע בפניהם ההמנון הבריטי וההמנון הגרמני.

פגישה עם היטלר

הביקור הגיע לשיאו ב-22 באוקטובר, כאשר הזוג נפגש עם קנצלר גרמניה, אדולף היטלר במעונו הפרטי, ברגהוף.

הדוכס והדוכסית נאלצו להמתין עד שהיטלר היה מוכן לראותם. למרות זאת, הוא היה במצב רוח נעים כשפגש אותם. היטלר והדוכס ניהלו שיחה בת שעה, כהיטלר היה הדוממינטי בשיחה בשניהם. הדוכס עודד את היטלר בהתפשטות הטריטוריאלית הרצויה של גרמניה למרכז ומזרח אירופה. עם זאת, פרוטוקול הפגישה אבד וככל הנראה הושמד במהלך המלחמה ולכן לא ידוע מה היו חילופי הדברים המדויקים בין השניים. הדוכסית לא הצטרפה לבעלה אלא שתתה תה עם רודולף הס, ראש ארגון החוץ של המפלגה הנאצית, ארנסט וילהלם בוהלה שימש כמתורגמן בשיחות בין השניים. בת זוגו של היטלר, אווה בראון, לא נכחה בפגישה בין הדוכס והדוכסית להיטלר מאחר שבכל פעם שהיטלר אירח אורחים רמי דרג, היא נאלצה להישאר בחדר השינה שלה עד שעזבו. בני הזוג עשו רושם טוב על היטלר, עם זאת הדוכסית כתבה מאוחר יותר כיצד היא כעסה כיצדה הודרה מהשיחה המרכזית עם היטלר. היטלר הרגיז מעט את הדוכס בכך שהתעקש להשתמש במתורגמן במקום לדבר אליו ישירות בגרמנית".

ההיסטוריון פולקר אולריך טוען כי נראה שהיטלר הוחמא מכך שבני הזוג רצו לראותו. עדים שנכחו בפגישה בין הזוג להיטלר העידו כי לעיתים רחוקות ראו את היטלר "כה רגוע ונמרץ כמו במהלך ביקור זה". שלושה ימים לפני הפגישה עם הדוכס והדוכסית, היטלר קיבל טלפון משר החוץ הבריטי המיועד, לורד הליפקס, בנוגע למדיניות ההתפשטות המתכוננת של גרמניה, לאורך השיחה הדגיש הליפקס את היתרונות של הבנה הדדית בין שתי המדינות. ביקורם של בני הזוג זמן קצר לאחר השיחה כנראה עודד את היטלר לראות בדוכס כבעל ברית. אדוארד אמר מאוחר יותר כי חשב שהיטלר הוא "דמות מגוחכת במקצת, עם התנוחות התיאטרליות שלו והיומרות הבומבסטיות שלו" והכחיש בפני אשתו שהוא והיטלר דנו בכלל בפוליטיקה.

סוף הביקור

הדוכס והדוכסית בילו את הלילה האחרון של סיורם במינכן, שם שהו במלון מקומי. האירוע המרכזי באותו היום היה ארוחת ערב שנערכה על ידי רודולף הס ואשתו אילזה. אילזה הס סיפרה מאוחר יותר כיצד בשלב מסוים, הדוכס נעדר מהארוחה במשך יותר משעה וכי מצאה אותו בחדר משחקים בקומה העליונה. שם, היה להס אוסף גדול של דגמי ספינות, והוא והדוכס שיחזרו "בהתרגשות" קרב ימי ממלחמת העולם הראשונה.

אחרית דבר

הסיור הגרמני של בני הזוג השפיעו מעט מאוד על הציבור הבריטי והביקורת העיקרית, ככל הנראה, הייתה על כישלון על שמירת הפרופיל הנמוך שהבטיחו בני הזוג. וינסטון צ'רצ'יל, למשל, כתב לדוכס ואמר שהוא "שמח שהכל עבר בצורה כה מכובדת ומוצלחת".

ב-1966, תיאר הדוכס את זיכרונותיו מפגישתו עם היטלר, אשר, לדבריו, "גרם לי להבין שרוסיה היא האויב וכי לבריטניה הגדולה ולכל אירופה יש עניין לעודד את גרמניה לצעוד נגד המזרח ולמחוץ את הקומוניזם אחת ולתמיד".

שהות בפריז וביטול הביקור בארצות הברית

בני הזוג וינדזור חזרו לפריז ב-24 באוקטובר, שם התכוננו לביקורם בארצות הברית. שבוע לאחר שבני הזוג וינדזור עזבו את מינכן, הוציאו הנאצים להורג שני פעילים מהמפלגה הקומוניסטית של גרמניה, הם זכו להערכה רבה בתנועת הפועלים האמריקאית בשל פעילותם האנטי-נאצית; מותם הטה את דעת הקהל נגד הדוכס והדוכסית. איגודי עובדים בארצות הברית ניהלו קמפיין נגד הסיור, במיוחד בעיר הולדתה של הדוכסית, בולטימור, מרילנד. האיגודים אמרו כי לא יתמכו בביקורם של בני הזוג. בסופו של דבר, הדוכס החליט לבטל את הביקור. ב-23 באוקטובר נכתב בניו יורק טיימס כי "הביקור בגרמניה הראה שהוויתור על הכס אכן גזל מגרמניה ידיד קרוב, אם לא מעריץ נלהב", בכתבה אחרת נאמר על הדוכס כי "לבחור המסכן יש מעט מאוד שיקול דעת ונסיעתו לגרמניה והתרועעותו עם היטלר וליי רגע לפני ביקורו באמריקה הספיקו כדי לעורר זעם בכל ארגון ליברלי במדינה".

הנסיעה לארצות הברית נועדה להדגים את כושר המנהיגות של הדוכס וביטולה היה מספיק טראומטי עבורו כדי לגרום לו לפרוש זמנית מהחיים הציבוריים. נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט כתב מכתב פיוס לבני הזוג, בו הביע תקווה שהביקור אכן יתקיים בסופו של דבר. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 ממשלת בריטניה "הוציאה לגלות" את בני הזוג מאירופה למשך המלחמה והדוכס מונה למושל איי בהאמה וזאת על מנת למנוע אפשרות שייפעלו לטובת גרמניה במהלך הלחימה בין המדינות. הדוכס כינה את המעבר לאיי הבאהמה כ"סנט הלנה של שנות ה-40".

לאחר המלחמה, הודה אדוארד כי העריץ את הגרמנים, אך שלל טענות על היותו פרו-נאצי. על היטלר כתב: "הפיהרר נדמה לי כדמות מגוחכת, עם ההצגות הדרמטיות שלו והיומרות הבומבסטיות שלו". בשנות ה-60 אדוארד אמר לחברו, פטריק בלפור, ברון קינרוס כי "אף פעם לא חשבתי שהיטלר היה כזה בחור נורא". בשלהי שנות ה-50 פורסמו "מסמכי מרבורג", אשר נמצאו על ידי חיילים אמריקאיים במרבורג במאי 1945, ואלו חיזקו את התיאוריות בדבר תמיכתו של אדוארד באידאולוגיה הנאצית ואף אישרו את קיומו של מבצע וילי, שהיה מבצע בו תכננו הנאצים לחטוף את הדוכס ואשתו^[1].