בירור יהדות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בישראל, בירור יהדות או הוכחת יהדות הוא תהליך משפטי-הלכתי אותו אמור לעבור אדם הרוצה להתחתן כיהודי במדינת ישראל, אם הוריו התחתנו או נולדו מחוץ למדינה, או אם הוא עצמו לא נולד בה.

רקע

לפי חוקי מדינת ישראל, נישואים בישראל מבוצעים על ידי איש דת שהוסמך לבצע אותם על ידי העדה הדתית בישראל אליה משתייכים בני הזוג. כאשר שני יהודים מבקשים להתחתן הדבר נעשה בסמכות הרבנות הראשית לישראל באמצעות הרבנות המקומית והמועצה הדתית. לפני הנישואין עצמם נדרשים בני הזוג להוכיח את יהדותם ואת היותם פנויים. כאשר שני בני הזוג ילידי ישראל, ההליך פשוט בדרך כלל, משום שכשרות בני הזוג לנישואין ויהדותם מתבררת מתוך תיק הנישואין של הוריהם שנישאו מכבר כדין ברבנות.

אך במקביל לפי חוקי מדינת ישראל, גם קרובי משפחה של יהודים שאינם יהודים בעצמם רשאים לעלות לישראל. כאשר אחד מבני הזוג או שניהם ילידי חו"ל נדרש תהליך הוכחת יהדות, שלעיתים עשוי להיות סבוך, במיוחד בקרב העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 או עולי ארצות הברית שגם כשהם יהודים מתקשים להמציא תעודות אותן בית הדין יקבל.

עד לשנת 1999 היה בסמכות הרושם לשלוח זוג לבירור יהדות כאשר הועלה חשד כי אחד מבני הזוג איננו יהודי. בעקבות חוסר אחידות של חלק מרשמי הנישואין הוצא חוזר מנכ"ל (סא/2 תמוז התשס"א) שהסדיר את הנושא בשנת 2000, בחוזר זה נאמר כי מי שעלה מחו"ל ואין בידיו תעודת נישואין כשרה של הוריו, חייב לעבור בדיקה בבית דין או בוועדה לבירור יהדות. ועדה כזו הוקמה אז בירושלים במסגרת המועצה הדתית בראשות הרב אברהם דב לוין, אולם בניגוד לחוזר מנכ"ל ההנחיות לא בוצעו, בערים שונות דרשו רושמי נישואים אישור בירור יהדות מבית דין הרבני האזורי גם לאחר החלטת הוועדה שבני הזוג יהודים וכשרים להנשא, כאשר לפי ההנחיות לא היה צורך. הוגשו מספר עתירות לבג"ץ בנושא[1] עד שהנושא הוסדר סופית בשנת 2010, כך שכל עולה או אדם שהוריו נישאו מחוץ למדינת ישראל יחויב בירור יהדות.

חוזר המנכ"ל הגדיר כי אין להשיא בין זוג עולה שעלה לאחר 1990 אלא על סמך אישור יהדות. בעקבותיו הוגשה עתירת בג"ץ 5/02 כנגד העולים משנת 1990. בעקבות העתירה לבג"ץ בוטל הנוהל אולם רשמי הנישואין המשיכו להפעילו ללא סמכות חוקית. עתירה זו הוותה הבסיס להסמכת חוקרי יהדות.

במחקר על המופנים לבירור יהדות נמצא כי בשנים 2003–2005, 93.5% מקרב המופנים היו עולים ממדינות חבר העמים לשעבר. 87% התבררו כיהודים, ו-10% פרשו מהתהליך או שלא נקבעה החלטה סופית בעניינם.[2]

ההליך

כל אדם שנולד בחו"ל או אם הוריו נישאו שלא על ידי רב מוכר על ידי רבנות ישראל מחויב בתהליך בירור יהדות,[3] תהליך זה דורש תעודות מקוריות בלבד.[4] בין המסמכים שיידרש הנבדק להמציא: תעודת לידה מקורית שלו, של אמו ושל סבתו (אם אמו), תעודות לידה של אחיו ואחיותיו,[4] וכן תעודות נישואין או גירושין של אמו ושל הוריה (לא דיזה או חותמת נוטריון). לדיונים עצמם, נכתב, "ישנה חשיבות להגיע עם האם, ואם הדבר אפשרי - גם עם הסבתא מצד האם". עוד יש להביא לעיתים:

  • תעודות לידה ופטירה של סבתה רבה (אם סבתו מצד האם).[5][4]
  • צילומים של מקומות בהם קבורים בני משפחתו.
  • תזכירים ממקום מגורים (ועדי בית, בתי ספר) בו התגוררה משפחתו בחו"ל המראים על יהדותו של המבקש.
  • אם המשפחה הייתה באווקואציה (תהליך בו הזיזו את האכלוסיה מהחזית לעורף בברית המועצות ובריטניה) תזכירים ואישורים מהצלב האדום על יהדותם של בני המשפחה.

על-פי חוזר שהוצא, בירור היהדות נעשה בהסתמך על עקרונות המופיעים בספר אבן העזר סימן ג', ובהסתמך על פועלו של הרב משה פיינשטיין, ועל פי אלו הוגדרו שלושה מבחנים:

  • רישום לאום יהודי בתעודות.
  • שם יהודי מובהק
  • ידיעת שפה יהודית ומסורת יהודית.

הוסף כי לבירור יהדות מספיקים שנים מתוך שלושת המרכיבים.

בירור יהדות אצל עולים מארצות הברית

בארצות הברית, בשונה ממדינות אחרות, לא קיים איזכור של הדת במסמכים רשמיים,[6] ולכן לא ניתן לעבור תהליך בירור יהדות רגיל בו יוצגו תעודות שבהן מופיע בבירור הייחוס האתני ליהדות.[7][8] הנושא נידון רבות במדיה,[9] ולא קיים הסדר לפתרון בעייתם, במידה ולא יימצא רב אורתודוקסי שיעיד על יהדותם לשם חתונה.

מחלוקות על יהדותם של עולים ארצות הברית הוא אחד מהסיבות לקרע הנוצר בין מדינת ישראל ליהודי ארצות הברית.[10][11][12]

בירור יהדות אצל עולים מאתיופיה

יוצאי אתיופיה מופנים לרב הראשי ליהדות אתיופיה, הרב יוסף הדנה, אשר ממלא ומאמת פרטי אדם שבעה דורות אחורה [1] בשימוש חלקי של זמד של הקהילה.

בין השנים 2010 ו-2012 עמותת טבקה פעלה במישור המשפטי בעת שהיה צורך לאשר כי העומדים בפני הבירור אכן יהודים[13] ובחלק מהמקרים דובר על תהליכים שלקחו אף מספר שנים עד להחלטה סופית[14]

בירור יהדות אצל עולים ממדינות חבר העמים

אדם יופנה לבירור יהדות אצל אחד מחוקרי היהדות בערים הגדולות (חיפה, ת"א, ירושלים, אשקלון או באר שבע) וידרש להביא תעודות מקוריות בלבד (לא דיזה) עד 4 דורות אחורה.[15] יש להוכיח מעל ספק סביר את אמיתות התעודות. הנושא נמצא כמקור לתהפוכות פוליטיות כי נכון ל-2010 מדובר על מעל 700 אלף איש שנדרשים להוכיח את יהדותם לפני חתונתם.[16] התהליך אורך בין חודש לממוצע ארצי של חצי שנה עד לסיום תיק או נטישת התהליך, אולם קיימים מקרים (פחות מ-20%) שלאורכים למעלה משנה. על מנת לעזור בתהליך קיימים הארגונים שורשים, מכון עתים, עמותת צומת והרכב מיוחד לבירור יהדות בבית דין ירושלים בראשות הרב אברהם דב לוין, שהוקם בשנת 1990[17] וגישתו מחמירה יותר. תהליך הבירור בבית הדין של הרב לוין אורך בממוצע בין שבועיים לחודש.

מבין הפונים מברית המועצות למרכז שורשים קיימת הצלחה של 90% נכון לשנת 2011 לבירור יהדות לפי ההלכה האורתודוקסית[18]

רבה של מוסקבה הרב פנחס גולדשמיט קבע למרכז שורשים את העקרונות הבאים[דרוש מקור]:

  • דרכון פנימי שהוצא עד שנות 80
  • תעודות לידה מקורית שהוצאו עד שנות ה-80.
  • תעודות נישואין, גירושין ופטירה (ויש להאמין להעתקים ממשלתיים).
  • מסמכי קג"ב אינם ראיה
  • אישור קהילה.
  • כתובות לא אמינות אלא אם החותמים מוכרים לבודקים.
  • רישום בספרים סובייטים לפני שנות ה-80.
  • אם קרוב משפחה הוכיח את יהדותו זו ראיה למי שלא רשום כיהודי.
  • ברית מילה - איננה מהימנה.
  • מסמך רבני - מוכר רק מסמך מקורי שהופק על ידי בר סמכא.

משמעויות של אי הצלחת יהודי להוכיח את יהדותו

אדם שכשל בהוכחת יהדותו תישלל יהדותם של בני משפחתו מצד האם,[19] ייתכן ויעוכבו שירותי משרד הפנים (מעמד חסום לשירות),[20] תחסם אפשרותו להצטרף לחלק מהישובים הקהילתים.[21]

האפשרויות שיעמודו לשם חתונה:

  • גיור אורתודוקסי ואיסור על אותו אדם לחדול מקיום אורח חיים אורתודוקסי (ראו גם ביטול גיורים)
  • חתונה מחוץ למדינת ישראל.
  • קבורה של בני משפחת האם ושלו מחוץ לגדר.
  • תהליך הפיכה לחסר דת של שני בני הזוג ואז התחלת תהליך של ברית זוגיות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חתונה מאוחרת לצעירה אתיופית
  2. ^ הרב ישראל רוזן, נייר עבודה - בירורי יהדות בבתי הדין הרבניים לפי נתוני השנים 2003–2005, באתר של מכון "צומת"
  3. ^ הנחיות משרד הדתות להליך בירור יהדות
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 קובי נחשוני, רוצה להתחתן? הצג תעודת לידה של סבתא, באתר ynet, 25 במאי 2010‬
  5. ^ עדי גרסיאל, ‏מחפשים את האמא היהודיה, באתר בשבע - ערוץ 7, 22 בפברואר 2008
  6. ^ Gershom Gorenberg, [http://www.nytimes.com/2008/03/02/magazine/02jewishness-t.html How Do You Prove You’re a Jew?, New York Times, March 2, 2008
  7. ^ Gershom Gorenberg, Burden of Proof, The American Prospect, March 13, 2008
  8. ^ Raphael Ahren, Rabbinate's new Jewish ID demands stymieing marriage plans, immigrants say, Haaretz, July 23, 2010
  9. ^ Reuven Hammer, Removing stumbling blocks to Jewish identity, The Jerusalem Post, January 13, 2012
  10. ^ Aron Heller, Israeli Jews at odds with liberal brethren in US, Worldwide Religious News, October 31, 2010
  11. ^ When Is A Rabbi Not Jewish Enough? When Big Peace Says So
  12. ^ Israeli Jews at odds with liberal Judaism in U.S.
  13. ^ http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=60163&Word=&gilayon=3217&mador= (הקישור אינו פעיל, 27.9.13)
  14. ^ טובה דדון, הכלה האתיופית התעקשה - והתחתנה כיהודיה, באתר ynet, 31 באוגוסט 2010
  15. ^ הנחיות בירור יהדות, התש"ע-2010
  16. ^ הרב ד"ר שאול פרבר, טוב ליהודים, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2007
  17. ^ חסידי חב"ד יכריעו בשאלת יהדותם של התלמידים
  18. ^ המרכז, שהוקם לפני שש שנים, רשם בשנה האחרונה כמה הישגים: שיא במספר התיקים שנפתחו (550) מתחילת 2011 ושיא באחוזי ההצלחה (90%), כלומר - באישורי היהדות שניתנו בבתי הדין, שפטרו את הפונים ומשפחותיהם מהליכי גיור מפרכים בעתיד. הגופים המסייעים למרכז (משרד ראש הממשלה ועמותת ידידות טורונטו) גם קיבלו תרומה כספית גדולה מקרן שהקים הרי טריגובוף, מעשירי אוסטרליה, שחי בעבר בברית המועצות. יאיר אטינגר, תפקיד חדש לראש המוסד לשעבר: איתור הסבתא היהודייה, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2011
  19. ^ רבקה לוביץ', כולנו לא יהודים. עד שיוכח אחרת, באתר ynet, 25 במאי 2010
  20. ^ ניר חסון, אמר בראיון כי אמו איננה יהודיה ומשרד הפנים חוקר את מעמדו, באתר הארץ, 16 ביוני 2011
  21. ^ חיים לוינסון, בנוקדים אוסרים על רוסים שאינם יהודים לרכוש בית, באתר הארץ, 11 ביולי 2010
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0