בית בלזק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיאון

פרמטרים ריקים [ דף הבית, שנת ההקמה, שנת סגירה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

בית בלזק
Maison Balzac Paris.JPG
מידע
סוג היסטוריה

בית בלזק (צרפתית: Maison de Balzac) הוא ביתן המשמש מוזיאון המוקדש לסופר אונורה דה בלזק. המוזיאון ממוקם בין הרחובות Berton ל- Raynouard, ברובע ה-16 של פריז.

תולדות הבית

בין השנים 1840 ל 1847 התגורר הסופר בלזק בבית זה, בשם אלמוני, משום שניסה להיחבא מפני נושיו. המקום הוכרז כאתר היסטורי מוגן של עיריית פריז, רק בשנת 1913. ואילו הגן הצמוד למוזיאון הוכרז מוגן רק בשנת 1944.

תכניו וארכיוניו

המוזיאון מכיל בתוכו, נכון לשנת 2010, ספריו, כתבי עת בהם פורסמו הרומנים שפרסם, רשומות של המחבר, כתבי יד, מכתבים ובהם חתימה בכתב ידו, מהדורות נדירות, וכמו כן כמה עקבות של התנהגויותיו המוזרות, כמו מקל הטורקיז המפורסם, ואת מכונת הקפה עם ראשי התיבות של "חצי פנסיון".

בנוסף לדירה שבה התגורר בלזק, המוזיאון משתרע על שלוש קומות ויש בתוכו חדרים רבים, בהם שכנו דיירים אחרים, ואולם תיאטרון ובו מופיעות הצגות נבחרות הקשורות בבלזאק ויצירתו. כמו כן יש עץ עליו רשומים שמות הדמויות מתוך הרומנים של הקומדיה האנושית והוא זמין להתבוננות הציבור. טבלה גדולה באורך של כ-14.50 מטרים ועליה רשומים למעלה מ-1000 שמות של דמויות מתוך סך כל 6000 הדמויות המופיעות באוסף הרומנים. ציבור המבקרים יכול לקנות עותק מתקפל.

עבור הילדים, המוזיאון פיתח שיטת לימוד ייחודית, המאפשרת לילדים בגיל 8-9 שנים להתמודד עם אירועים ושלבים שונים בחייו של הסופר. באמצעות "המקל של מר בלזאק" הם יכולים לשוטט בחדרי המוזיאון הרבים, לחשוף סודות או חידות ולפתור משלים מחייו. כדי ליהנות מכל המקומות, הילדים מובלים אל רצפת המוזיאון כדי לחוש את השיפוע, היות שהבית עומד על שטח משופע.

המוזיאון הוא חלק של המוזיאונים המוכרים בעיר פריז, וזכה לתואר זה ברשימת המוזיאונים בצרפת. מתנהלים בו מחקרים אוניברסיטאיים בכל הקשור ליצירתו של בלזאק. וכן יש בו ועדה נבחרת, של מומחים, הבוחרת הצגות תיאטרון הקשורות בצורה זו או אחרת ליצירתו.

הצגות תיאטרון בבית בלזק

  • 1993 : "השראת המחוז" (La Muse du département) מאת בלזק[1]
  • 1994 וגם 1999 : "זיכרונות של שתי צעירות נשואות" (Mémoires de deux jeunes mariées) מאת בלזאק
  • 1998 : "יוג'ין גרנדיט או סיפור חיים דומם" (Eugénie Grandet ou l’Histoire d’une vie immobile) מאת בלזאק
  • 2012 : "סרפיטה" מאת בלזק, בעיבוד ובימוי אוריאל זוהר, עם ברברה היימן[2].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ראו מידע בוויקיפדיה בצרפתית
  2. מאמר מערכת מאת אן-מארי בארון ומאמר מאת ז'קלין אורדאס "כאשר סרפיטה מובילה אותנו" בכתב העת "מכתבי בלזק" על ההצגהJacqueline Ordas, "Quand Séraphita Nous Entraine", in "Le Courrier Balzacien" pp. 64-65 No. 19, Paris 2012