בית הכנסת אלטראבלסיה
 | |
| חצר הקשתות של בית הכנסת אלטראבלסיה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| מיקום | האי ג'רבה |
| מדינה |
 תוניסיה |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים (מנהג טריפולי) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1836–הווה (כ־188 שנים) |
| חומרי בנייה | אבן, לבנים וקורות עץ |
| יוצר | קהילת יהדות לוב באי ג'רבה |
| מידות | |
| אורך | 10 מטר |
| רוחב | 5 מטר |
| שטח | 50 מטרים רבועים |
בית הכנסת אלטראבלסיה הוא בית כנסת קטן של יהודי לוב באי ג'רבה התוניסאי השוכן בלב הרובע היהודי (חארה אלכבירה).
היסטוריה
בשנת 1835 פרצה מגפת דבר באלכסנדריה,[1] מצרים והתפשטה מערבה ופגעה גם בתושבי העיר טריפולי, לוב בשנת 1836. קבוצה מיהודי טריפולי ברחה מערבה והתיישבה באי ג'רבה[2] הנמצא כ-150 קילומטרים מערבית לטריפולי. הקבוצה הלובית נקלטה היטב בתוך הקהילה היהודית מג'רבה ובשלב זה החליטה הקהילה להקים לעצמה בית כנסת משלה שבו יכלו לנהוג על פי מנהגי יהדות לוב. ראשי הקהילה הלובית רכשו שטח קטן בלב הרובע היהודי שהיה צמוד לבית הכנסת "צלאת ר' פנחס" הג'רבאי. מרגע שהחלו לבנות את בית הכנסת חברי הקהילה הג'רבאית ראו במעשה זה חוצפה והחלו להרוס כל חלק שנבנה. לאחר מספר ניסיונות להקמת בית הכנסת, התכנסה כל הקהילה הלובית ותוך פרק זמן קצר ביותר הקימו את בית הכנסת כולל חיפוי הגג. מרגע שבניית בית הכנסת הושלמה הפסיקו ההתנכלויות מצד הקהילה הג'רבאית. כי על פי ההלכה אין להרוס בית כנסת, אלא אם קיים בית כנסת אחר במקומו.[2]
המבנה
גודל בית הכנסת שנבנה היה 10 על 5 מטרים כ־50 מטרים רבועים, שכלל היכל קטן ומקומות ישיבה בנויים מאבן כמנהג המקום. מאוחר יותר נבנתה החצר עם הקשתות האופייניות ליתר 11 בתי הכנסת שהיו קיימים באי ג'רבה.[2] האולם מלבני, צבוע בצבעי לבן ותכלת. תקרת העץ בנויה קורות עץ לאורך ולרוחב. עדות לכך שבית הכנסת היה שייך לבני יהדות לוב נמצאה במעילי ספרי התורה. באותם ימים יהדות לוב תפרה את מעילי התורה מ-10 חלקי בד בעוד שיהודי תוניסיה וג'רבה תפרו את מעלי התורה מ-12 חלקים. עדות נוספת שנמצאה בגלופי העץ שעל ארון הקודש. יהדות לוב על פי רוב גלפה על ארון הקודש פרחים בדמות פרחי השושן הצחור בעוד שיהודי ג'רבה גלפו צורות של נבל. נכון למאה העשרים ואחת (כ-150 שנה לאחר הקמת בית הכנסת) היריבות בין בתי הכנסת עדיין נמשכת בין בית כנסת צלאת אלטראבלסיה לבין בית כנסת צלאת ר' פנחס אף על פי שבשני בתי הכנסת מתפללים יהודי ג'רבה בלבד.[2]
ראו גם
הערות שוליים
