בית הכנסת העתיק בליבורנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת העתיק בליבורנו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

בית הכנסת העתיק בליבורנו היה בית הכנסת הגדול של העיר, ובית הכנסת הספרדי השני בגודלו באירופה אחרי בית הכנסת הספרדי באמסטרדם. בית הכנסת, המפורסם ביותר בין בתי הכנסת העתיקים באיטליה, נהרס בהפצצה אווירית במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה

סולומון אלכסנדר הרט (אנ'), שמחת תורה בבית הכנסת של לגהורן, 1850. מוצג במוזיאון היהודי של ניו יורק. (בולט בתמונה צוהר החזית)

בית הכנסת נבנה בשנת 1591, והיה בעת בנייתו השני בגודלו בבתי הכנסת הספרדיים באירופה אחרי זה שבאמסטרדם. בשנת 1789 נוספו שינויים במבנה והחזית החיצונית קיבלה את צורתה הסופית בשנת 1875.

אולם התפילה היה הגדול בבתי הכנסת באיטליה, ועלה בגודלו על המקובל: 25.80 מטר על 28.20 מטר. האולם ניצב לרוחב, אך ספסלי המתפללים הוצבו מקבילים זה לזה לאורכו. העמודים והקמרונות הצלביים נשאו עליהם עזרת נשים בת שתי קומות משלושת עברי האולם. מעל ארון הקודש החדירו שלושה חלונות צבעוניים קרני אור שמש לתאורת האולם.

המבנה חרב בהפצצה בעת מלחמת העולם השנייה ואחריה שימש המגרש שפונה מהריסות בית הכנסת כמגרש חניה. בית הקהילה היהודית שעמד בצמוד לבית הכנסת העתיק שרד, ובסמוך אליו הוקם בחלק משטח בית הכנסת העתיק, בית כנסת חדש קטן.

גלריה

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

22443811בית הכנסת העתיק בליבורנו