בית הכנסת העתיק של קנטרברי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה. בית הכנסת העתיק של קנטרברי הוא בית כנסת בעיר קנטרברי, הבנוי בסגנון התחייה המצרית והוא אחד משניים כאלה בעולם שעדיין ניצבים על תילם. כיום בית הכנסת משמש כחדר מוזיקה בבית הספר "קינג'ס סקול".[1]
היסטוריה
קהילה
התיעוד המוקדם ביותר של קהילה יהודית בקנטרברי הוא משנת 1160. ידוע שהקהילה הייתה משגשגת וסחרה בתירס (תבואה) ובצמר וכן בבנקאות. למרות פוגרומים ב־1261 וב־1264, הקהילה פרחה עד צו גירוש יהודי אנגליה, שניתן על ידי אדוארד הראשון בשנת 1290. נוכחותו מונצחת בשם הרחוב, דרך היהודים.
ידוע כי קהילה יהודית מודרנית הייתה קיימת בקנטרברי עד שנת 1720. הבניין הנוכחי תוכנן על ידי אדריכל קנטרברי, נוצרי בשם חזקיה מרשל, ונבנה בשנים 1846–1848 כדי להחליף בניין שנהרס בשנת 1763 כדי לפנות מקום למסילת הברזל החדשה שנבנתה על ידי חברת הרכבות הדרום מזרחית. אבן הפינה הונחה על ידי סר משה מונטיפיורי בספטמבר 1847. זוג עמודים עם כותרות לוטוס מאגפים את פתח הבניין הפשוט, בגובה 40 'על 27' על 30'. הבניין עשוי צמנט פורטלנד, המעניק מראה גרניט. יש בימה מרכזית, שעמודיה מתהדרים בכותרות עלים של לוטוס, ועזרת נשים הנתמכת באובליסקים בסגנון מצרי. המקווה תואר כ"מקדש מיניאטורי עם לבנים המונח בגן שמאחורי בית הכנסת". זהו מקווה התחייה המצרי היחיד שידוע שהיה קיים.[2] [3] כמו כן האתר היה הוספיס של מסדר אבירי היכל שלמה בתקופת ימי הביניים.[4]
בתחילת המאה ה-20, הקהילה הידלדלה וזה אילץ את בית הכנסת להיסגר.
בית הספר קינג'ס
בשנת 1982, בית הספר[1] רכש את בית הכנסת העתיק, והוא משמש כיום כאולם רסיטל למוזיקה בבית הספר. חברי הקהילה היהודית מתכנסים באופן קבוע בבית הכנסת העתיק למפגשי שבת קצרים ובלתי פורמליים בערב שישי.
מאז שרכש את בית הכנסת העתיק, בית הספר איפשר בנדיבות לקהילה היהודית המקומית הקטנה להשתמש מדי פעם במקום. בשנים האחרונות נערכים בו אירועים כמו סדר פסח, חגיגות סוכות, פורים ופעילויות חברתיות אחרות, כמו גם חתונה יהודית.
אף על פי שכמה בתי כנסת וכנסיות נבנו בסגנון התחייה המצרי בתחילת המאה התשע עשרה, ידוע שרק מעטים שרדו, הם כוללים את בית הכנסת בהובארט טסמניה את הכנסייה הפרסביטריאנית שבמרכז העיר, נאשוויל, טנסי והכנסייה הפרסביטריאנית הראשונה (סאג הארבור), ניו יורק.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 H. A. Meek, The Synagogue, Phaidon, 1995, p. 184
- ^ Diana Muir Appelbaum, "Jewish Identity and Egyptian Revival Architecture", Journal of Jewish Identities, 2012 (5(2) p. 7.
- ^ Rachel Wischnitzer, "Thomas U. Walter's Crown Street Synagogue, 1848–49", The Journal of the Society of Architectural Historians, Vol. 13, No. 4 (December 1954), pp. 29–31
- ^ Krinsky, Carol Herselle, Synagogues of Europe: Architecture, History, Meaning, pp. 140–142
