בית הכנסת הפולני בווינה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבנה לשעבר, בית כנסת |
| מיקום | וינה |
| מדינה |
 אוסטריה |
| הקמה ובנייה | |
| תאריך פירוק | 10 בנובמבר 1938 |
| אדריכל | וילהלם שטיאסני |
| קואורדינטות | 48°13′06″N 16°22′39″E / 48.21833°N 16.37750°E |
|
(למפת וינה רגילה)   בית הכנסת הפולני בווינה | |
בית הכנסת "בית ישראל", הידוע כבית הכנסת הפולני (יידיש: די פאלנישע שול; רשמית, בגרמנית: Vereinssynagoge in der Leopoldsgasse 29) היה בית כנסת ליוצאי גליציה בווינה שפעל בשנים 1893-1938 ברחוב לאופולד מס. 29 ברובע לאופולדשטאט (הרובע השני). נהרס בליל הבדולח.
הקהילה היהודית הפולנית בווינה
ה"יהודים הפולנים" של וינה היו בעיקר יוצאי חבל גליציה שסופח לאוסטריה כתוצאה מחלוקת פולין בשנת 1795. אולם עוד בשנת 1792 קהילה של יהודים פולנים הקימה בווינה "בית תפילה פולין" ("בית תפילה פולען"). משנת 1836 הרב אלעזר הורוביץ מפרסבורג ניהל בשביל קהילה זו את ה"לאצנשול" ביודנגאסה בלאצנהוף Lazenhof הישן. המקום נהרס ב-1848 והקהילה נאלצה לארגן בית תפילה בשכונת לאופולדשטאט. בתקופת האמנציפציה של יהודי אוסטריה, במחצית השנייה של המאה ה-19, היגרו לווינה למעלה מ-20,000 יהודים מגליציה. החל משנת 1854 פעל בית הכנסת של קהילתם ברחוב אוברה דונאושטראסה 65 (כיום 79) ובשנת 1892 הוחלף בבית הכנסת החדש שבלאופולדגאסה. אחרי מלחמת העולם הראשונה נשארו בווינה אלפים רבים של פליטים יהודים מפולין, רובם מגליציה. חיי הדת שלהם התרכזו סביב בית הכנסת הפולני "בית ישראל".
תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה בשנים 1892-1893 על ידי אגודת "בית ישראל" בעיקר על מנת לשרת את הקהילה הגליציאנית של וינה, והתפללו בו לפי מנהג פולין. המבנה תוכנן על ידי האדריכל וילהלם שטיאסני (1910-1842) כמבנה תלת-ספינתי עם גלריות והכיל 450 מושבים לגברים ו-317 מושבים לנשים. בדומה לבתי כנסת רבים באותה תקופה נבנה בסגנון התחייה המורית. הבימה ניצבה באמצע האולם והסממן הבולט של הבניין היה צריח מרכזי בצורת בצל. אחרי שנת 1895 כיהן כרב בית הכנסת הרב מאיר מאירזון ששימש גם כאב בית דין של וינה. אחריו כיהן רב בשם יוסף באב"ד שנספה בשואה. בשנים 1913-1893 פעל בבית הכנסת החזן הראשי מאיר שור שתרם לתחיית החזנות ה"מזרח-אירופית" בווינה. [1]
ב-14 באוקטובר 1923 נערך במוסד כנס ההקמה של הארגון האורתודוקסי "אחדות ישראל", בראשות הרב מאיר מאירזון (ששימש גם אב בית דין בווינה) וישראל הורנשטיין. ארגון זה נאבק על מקום הגליציאנים בממסד היהודי האורתודוקסי בווינה.[2]
בית הכנסת נהרס כליל על ידי הנאצים בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938, יחד עם עוד 48 בתי הכנסת של הבירה האוסטרית. במקום בית הכנסת הוקם מאוחר יותר בניין מגורים וקיומו של בית הכנסת שנהרס מצוין בלוח זיכרון שהוצב כאן בשנת 1990. בית הכנסת היחיד ששרד למרות הפרעות ב-1938 היה בית הכנסת הגדול (וינה) ("וינרשאטאט-טמפל") בזייטנשטטן-גאסה.
קישורים חיצוניים
- Michaela Feurstein,Gerhard Milchram -Jüdisches Wien - Stadtspaziergange, mit einer Einleitung von Klaus Lorhmann, Böhlau Verlag, Wien,2001
- (מיכאלה פוירשטיין, גרהרד מילכראם - וינה היהודית -מסלולי סיור, עם הקדמה מאת קלאוס לוהרמן, הוצאת בהלאו, וינה, 2001 בגרמנית)
- beziehungen-zwischen-polnischer-und-ungarischer-orthodoxie יוסף קרניאל - החסידות בווינה והיחסים בין האורתודוקסיה הפולנית וזו ההונגרית, תרגום לגרמנית מאת לאה פרוידיגר - באתר מזרחי אוסטריה, הורד ב 4 בדצמבר 2010
הערות שוליים
