בית המשפט העליון של קנדה
בית המשפט העליון של קנדה מהווה את הסמכות העליונה במסגרת הרשות השופטת בקנדה. הוא מונה תשעה שופטים המתמנים לתפקידם על ידי ראש הממשלה (להרחבה ראה להלן).[1] בית המשפט העליון יושב בעיר הבירה אוטווה.[2]
נשיא בית המשפט (2018) הוא רישאר וגנר.[3]
סמכויות בית המשפט העליון
בית המשפט העליון משמש כערכאת הערעורים העליונה במערכת המשפטית הקנדית. מתחתיו מצויים באופן ישיר בית המשפט הפדרלי לערעורים, בתי המשפט הפרובינציאלים והטריטוריאליים לערעורים ובית המשפט הצבאי לערעורים. החלטת בית המשפט היא סופית[4][5] בית המשפט העליון מעורב בערעורים בתחומי המשפט השונים: משפט חוקתי, משפט מינהלי, משפט פלילי ומשפט אזרחי.
לפני שתיק ידון בבית המשפט העליון על המבקשים להוכיח כי מיצו את האפשרויות העומדות לפניהם בערכאות משפטיות נמוכות יותר. בקשות לדיון נמסרות בכתב ונבחנות על ידי שלושה שופטים המחליטים האם התיק ראוי לדיון בבית המשפט העליון.
לממשלת קנדה יש זכות לפנות לבית המשפט העליון ולבקש את חוות דעתו בעניינים הנוגעים לפירוש החוקה הקנדית כולל כתב הזכויות והחירויות הקנדי. בית המשפט בקנדה יכול לפסול חוקים של הפרלמנט הנוגדים את החוקה.
מינוי שופטים
כיום השופטים מתמנים לפי בחירת ראש הממשלה. בעבר מינוי השופטים היה ברובו חסוי, ומלבד הבנה כללית ששר המשפטים מתייעץ עם גורמים בקהילה המשפטית, התהליך היה לא פורמלי ולא גלוי. בשנת 2004 הוועדה למשפט וזכויות אדם של בית הנבחרים הקנדי פרסמה דו"ח המלצות לשיפור הליך בחירת השופטים לבית המשפט. בין היתר, ועדת בית הנבחרים המליצה על הקמת ועדה מייעצת שתגבש ותמסור לשר המשפטים רשימת מועמדים לבית המשפט העליון. בנוסף הומלץ, כי לאחר הליך בחירת השופטים, על שר המשפטים להופיע בפני ועדת שימוע ולהסביר בפניה על הליך הבחירה ועל כישורי המועמדים שנבחרו.[1]
במהלך השנים 2004–2016 נעשו מספר שינויים בדרכי מינוי שופטים, שינוי עיקרי (אשר במינוי מספר שופטים לא יושם) הייתה ועדה שיצרה רשימת מועמדים מומלצים, וכן שימוע בפני ועדת אד הוק. בשתי הוועדות - שהרכבם השתנה לאורך השנים - לחברי הפרלמנט תמיד נשמר ייצוג.[6]
בשנת 2016 נעשו השינויים האחרונים (עד היום) שנועדו על מנת להגביר את השקיפות, המקצועיות וההוגנות של מינוי השופטים. בשנה זו הוקמה הועדה העצמאית המייעצת למינוי שופטים לבית המשפט העליון,[7] נפתחה האפשרות לכל אדם החפץ בכך להגיש טופס מועמדות [8] ובאופן כללי כל התהליך הפך לשקוף לעיני הציבור.[9]
הועדה מגישה לראש הממשלה 3-5 מועמדים. ראש הממשלה אינו מחויב להמלצות הועדה, אם כי, מאז שהוקמה הועדה, ראש הממשלה מינה תמיד שופט מבין אילו שהומלצו על ידי הועדה.
הרכב בית המשפט
על פי חוק שלושה מבין תשעת השופטים של בית המשפט העליון חייבים להיות מהפרובינציה של קוויבק.[10] על פי המסורת, שלושה נוספים הם מהפרובינציה של אונטריו, שניים ממערב קנדה,[11] ואחד מהפרובינציות האטלנטיות.[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של בית המשפט העליון של קנדה- פסקי הדין של בית המשפט העליון בקנדה
- וידאו: דיון בבית המשפט העליון הקנדי בנושא זכות עיתון להגן על מקורות המידע שלו, 21 באוקטובר 2009
- סקירת הליך מינוי שופטים בבית המשפט העליון בקנדה על יד מרכז המחקר והמידע של הכנסת
- על מערכת המשפט של קנדה, באתר האינטרנט הרשמי של משרד המשפטים הקנדי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בתי משפט לחוקה/עליונים, סקירה משווה במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת
- ^ בניין בית המשפט העליון של קנדה
- ^ נשיאי בית המשפט העליון, אז והיום
- ^ המבנה השיפוטי של מערכת המשפט של קנדה, באתר משרד המשפטים הקנדי
- ^ Role of the Court, באתר האינטרנט הרשמי של בית המשפט העליון של קנדה
- ^ The new process for judicial appointments to the Supreme Court of Canada, אתר האינטרנט הרשמי של הבית התחתון של קנדה
- ^ הצהרת ראש ממשלת קנדה על תחילת פעולת ההליך החדש
- ^ עמוד הטופס באתר משרד הנציב לענייני משפט פדרליים בקנדה
- ^ ההליך החדש של מינוי השופטים לבית המשפט העליון של קנדה, באתר האינטרנט הרשמי של הפרלמנט של קנדה
- ^ Department of Justice Government of Canada, The judicial structure - About Canada's System of Justice
- ^ הכוונה לפרובינציות הבאות: מניטובה, ססקצ'ואן, אלברטה, וקולומביה הבריטית.
- ^ נובה סקוטיה, אי הנסיך אדוארד, ניו ברנזוויק, ניופאונדלנד ולברדור.
