ניופאונדלנד ולברדור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ניופאונדלנד ולברדור (פרובינציה)
Province of Newfoundland and Labrador
מוטו Quaerite Primum Regnum Dei (חפש ראשית את ממלכת האל)
מדינה קנדהקנדה  קנדה
מושל דווייט בול
בירת הפרובינציה
(והעיר הגדולה ביותר)
סנט ג'ונס
שפה רשמית אנגלית
תאריך ייסוד 31 במרץ 1949
סדר כניסה 12
שטח 405,212 קמ"ר (דירוג: 10)
 ‑ שטח ואחוז מים 31,340 קמ"ר 7.7%
אוכלוסייה
 ‑ בפרובינציה 527,756 (דירוג: 9, 2015)
 ‑ צפיפות 1.26 נפש לקמ"ר (דירוג: 10, 2010)
קואורדינטות 52°37′28″N 59°41′06″W / 52.62444°N 59.68500°W / 52.62444; -59.68500
אזור זמן UTC -3.5
www.gov.nl.ca

לחצו כדי להקטין חזרה

אי הנסיך אדוארדנובה סקוטיהניו ברנזוויקניופאונדלנד ולברדורקוויבקאונטריומניטובהססקצ'ואןאלברטהקולומביה הבריטיתנונאווטהטריטוריות הצפון-מערביותיוקוןגרינלנדאיסלנדסן-פייר ומיקלוןאלסקהארצות הבריתNewfoundland and Labrador in Canada.svg
אודות התמונה

ניופאונדלנד ולברדוראנגלית: Newfoundland and Labrador; בצרפתית: Terre-Neuve-et-Labrador) היא העשירית והאחרונה מבין הפרובינציות שהצטרפה לקנדה.

גאוגרפיה

ניופאונדלנד ולברדור היא הפרובינציה המזרחית ביותר של קנדה, והיא ממוקמת בקצה הצפון-מזרחי של צפון אמריקה. בירתה של הפרובינציה היא סנט ג'ונס. הפרובינציה מורכבת מהאי ניופאונדלנד וחלק מחצי האי לברדור השוכנים לחוף האוקיינוס האטלנטי. הפרובינציה גובלת יבשתית בעיקר עם קוויבק הנמצאת מערבה לה, אך גם עם טריטוריית נונאווט, לאורך גבול קצר באי קיליניק.

באי אוכלוסייה מאד גדולה של אייל קורא הנאמדת ב-100,000 פרטים.

שם הפרובינציה

בעת הצטרפותה לקנדה נקראה הפרובינציה "ניופאונדלנד" אולם החל משנת 1964 קראה ממשלת הפרובינציה לעצמה "ממשלת ניופאונלנד ולברדור" וב-6 בדצמבר 2001 שונתה חוקת קנדה על מנת לשנות את שמה הרשמי של הפרובינציה ל"ניופאונדלנד ולברדור".

השם ניופאונדלנד הוא תרגום מפורטוגזית של Terra Nova. השפעתם של מגלי הארצות הפורטוגזיים ניכרת גם בשם "לברדור", שהגיע משמו של הנווט הפורטוגזי ז'ואו פרננדז לברדור.

אוכלוסייה

נכון ל-2015, גרים בפרובינציה כ-527,756 בני אדם[1]. מתוכם, כ-1.5% מזהים את עצמם כאינואיטים, ועוד קרוב ל-4.5% כאינדיאנים או מטיס. שאר התושבים מזהים עצמם כארופאים או קנדים. תושבי האי דוברים עגה של אנגלית הקרויה אנגלית ניופאונדלנד וכן שתי עגות נוספות, להן מספר דוברים מועט והן על סף הכחדה: צרפתית ניופאונדלנד ואירית ניופאונדלנד.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 היו בפרובינציה מעל 550,000 תושבים, אולם הגירה שלילית הביאה להתמעטות האוכלוסייה בפרובינציה. עם זאת, מאז 2008 נרשמת עליה איטית בכמות התושבים בפרובינציה.

היסטוריה

האי ניופאונדלנד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניופאונדלנד (אי)

בניופאונלנד מצויה ההתיישבות הראשונה של אירופאים ביבשת אמריקה. ההתיישבות הויקינגית בל'אנס או מדוו נוסדה בשנת 1000 לספירה (אזור זה הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית). במרוצת השנים נעלמו התיישבויות אלו.

על פי עדויות מסוימות, ייתכן כי האי התגלה מחדש כבר בשנת 1472 על ידי החוקר הפורטוגזי ז'ואו ואז קורטה ריאל אשר קרא לאי "האדמה החדשה" (טרה נובה - Terra Nova). גילוי זה, אם אכן קרה, הוא הגילוי הראשון (מאז הוויקינגים) של יבשת אמריקה לבני אירופה - כעשרים שנה לפני קולומבוס, אך כיום לא ניתן להוכיח טענה זו.

מושבה בריטית

דגל שלושת הצבעים של ניופאונדלנד

ג'ון קאבוט היה הראשון שגילה את האי באופן ודאי, והכריז עליו כמושבה של בריטניה בשנת 1497 (חמש שנים בלבד לאחר גילוי אמריקה על ידי כריסטופר קולומבוס). עיר הבירה של ניופאונדלנד, סנט ג'ונס, היא היישוב האירופאי הראשון באמריקה; העיר נוסדה עם גילוי האי ב-1497.

מאוחר יותר התיישבו באי שבטי האינדיאנים מי'מאק ובאותוקס.

בין השנים 16101728 מונו לאי מושלים. הראשון בהם היה ג'ון גאי אשר מונה מושל המושבה קופרס קוב. מושלים נפרדים מונו למושבות נוספות על האי. בשנת 1638 אוחדו כל המושבות באי למושבה אחת, וסר דייוויד קירק מונה למושל האי.

בשנות ה-90 של המאה ה-17 ניסה פייר לה מויין ד'איברוויל לכבוש את האי וכמעט הצליח.

בשנת 1823 מונתה מועצה למושבה בעקבות מאבק שניהלו הרפורמיסטים ג'ון קנט, ויליאם קארסון ופטריק מוריס. מועצה זו כונתה אז (והיום) "בית המועצה". המועצה הייתה מפולגת בין הפרוטסטנטים והקתולים באי. בשנת 1842 אוחדה המועצה עם המועצה המחוקקת של ניופאונדלנד ובשנת 1848 הופרדה לשני בתים נפרדים.

הדומיניון של ניופאונדלנד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניופאונדלנד (דומיניון)
דגל דומיניון ניופאונדלנד

בשנת 1854 ניתן למושבת ניופאונלנד שלטון עצמאי על ידי הממשלה הבריטית. בשנת 1869 דחו תושביה את ההצעה להתאחד עם קנדה. בשנת 1907 קיבלה ניופאונדלנד עצמאות ביחד עם ניו זילנד, והיא הפכה ממושבה לדומיניון.

ניופאונדלנד במאה ה-20

במלחמת העולם הראשונה השתתף גדוד של אנשי ניופאונדלנד במלחמה במסגרת הכוחות של האימפריה הבריטית. רוב אנשי הגדוד נהרגו ב-1 ביולי 1916 בקרבת בומונט האמל, ביום הראשון של הקרב על הסום, דבר שהוביל לקשיים כלכליים בדומיניון (בשל המחסור באנשים בעקבות האובדן). בשנות ה-20 של המאה ה-20 היו במושבה שערוריות פוליטיות רבות אשר פגעו בכלכלת המושבה. ראש הממשלה של המושבה, סר ריצ'רד סקווירס, נעצר בשל שחיתות בשנת 1923, דבר שהוביל לנפילת ממשלתו.

השפל הגדול הגביר את הקשיים הכלכליים של הדומיניון. ב-5 באפריל 1932 צעדו כ-10,000 איש אל בניין המועצה, והביאו לבריחתם של הצירים מן הבניין. הממשלה שנבחרה בעקבות אירוע זה קראה לבריטניה לקחת שליטה על הדומיניון עד אשר הדומיניון תהיה מוכנה לשלטון עצמי. בעקבות בקשה זו, בשנת 1934, ויתרה הדומיניון על השלטון העצמי שלה וחזרה להיות מושבה בריטית.

פרובינציית ניופאונדלנד ולברדור

טקס כניסת ניופאונדלנד לאיחוד הקנדי, מושל ניופאונדלנד, ולש (מימין) לוחץ את ידו של ראש ממשלת קנדה, לואי סן-לורן (משמאל)

בשנת 1946 נערכה הצבעה לבחירת אספה לאומית אשר תכריע בשאלת עתידה של ניופאונדלנד. האספה הצביעה בעד עריכת משאל עם בשאלה האם לשוב ולהיות עצמאיים. בריטניה הודיעה למושבה כי היא מסרבת לשאת בעלויות הכלכליות של ניהול המושבה, והציעה כי אחת האפשרויות שתעמודנה בפני המצביעים תהיה הצטרפות לקנדה. משאל ראשון נערך ב-3 ביוני 1948. 44.6% תמכו בשלטון עצמאי, 44.1% תמכו בהצטרפות לקנדה ו-14.3% תמכו בהישארות כמושבה בריטית.

משאל שני נערך ב-2 ביולי 1948, בו התבקשו התושבים לבחור בין שתי האפשרויות הראשונות. 52% הצביעו בעד הצטרפות לקנדה ו-48% תמכו בעצמאות. ניופאונדלנד הצטרפה לקנדה ב-31 במרץ 1949.

סמלי ניופאונדלנד

שפות רשמיות אנגלית
חיה רשמית קאריבו
ציפור רשמית תוכי ים אטלנטי
מחצב רשמי לברדוריט
פרח רשמי פרח קנקן סגול (Sarracenia purpurea)
עץ רשמי ספרוס שחור
המנון לאומי אודה לניופאונדלנד
חג לאומי 24 ביוני - יום הגילוי
אישיות נוצרית יוחנן המטביל
טרטן רשמי Tartan of Newfoundland and Labrador.png
חותם רשמי

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0