בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה
בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה הוא אחד מבתי המשפט לערעורים במערכת בתי המשפט הפדרלית של ארצות הברית.
בית המשפט הוא אחד מ-12 בתי משפט הפדרליים לערעורים אשר סמכותם מתוחמת על פי קריטריון גאוגרפי - כלומר שהם מוסמכים לדון בערעורים בזכות על פסקי דין של בתי משפט פדרליים מחוזיים במדינות וטריטוריות ספציפיות של ארצות הברית. מביניהם, הוא הקטן ביותר מבחינת היקף שטח השיפוט שלו, המשתרע על מחוז קולומביה בלבד. למרות זאת כוחו והשפעתו הם מן הגדולים בין בתי המשפט בארצות הברית.
פעילות בית המשפט
בית המשפט הוקם בשנת 1893. הוא מוסמך לדון בערעורים בזכות מבית משפט פדרלי אחד בלבד - בית המשפט במחוז קולומביה.[1] כוחו והשפעתו נובעים מכך שהוא מרבה לדון בעתירות מנהליות נגד החלטות ופעולות של רשויות שלטון פדרליות, שמקום מושבן הוא בבירה הפדרלית וושינגטון די. סי. סמכותו לדון בעתירות נגד רשויות אלו נובעת מחקיקה פדרלית ספציפית המסדירה את פעולתן, אך גם מחוק כללי - חוק הפרוצדורה המנהלית הפדרלי מ-1946. סמכויות אלו מעניקות לבית המשפט השפעה רבה על קביעת הדין והמדיניות הפדרליים. בשל כך יש הרואים בו את בית המשפט בעל הכוח הרב ביותר לאחר בית המשפט העליון של ארצות הברית.
באופן מסורתי נשיא בית המשפט העליון הוא שופט בית המשפט העליון המפקח על בית משפט זה (Circuit Judge).[2]
שופטי בית המשפט
תקן השופטים של בית המשפט עמד בשיאו על 12. בשנת 2008 קיצץ הקונגרס תקן אחד,[3] וכיום עומד מספרם על 11.
כהונת נשיא בית המשפט מוגבלת לשבע שנים וניתנת בידי השופט הוותיק ביותר בבית המשפט שטרם כיהן כנשיא. הנשיא הנוכחי של בית המשפט (2017) הוא השופט מריק גרלנד.
כהונה בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה נחשבת כמקרבת את השופטים לאפשרות של מינוי לכהונה בבית המשפט העליון של ארצות הברית. נכון להיום (2017) שלושה מבין תשעת שופטי בית המשפט העליון המכהנים כיהנו לפני כן בבית משפט זה.
בסך הכל מונו עם השנים שבעה משופטי בית המשפט לשופטי בית המשפט העליון של ארצות הברית - יותר מאשר מכל אחד מבתי המשפט הפדרליים לערעורים האחרים:
| השופט/ת | שנות כהונה בבית המשפט לערעורים |
שנות כהונה בבית המשפט העליון |
נשיא ממנה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| וולטר בלאונט ראטלדג' | 1939-1943 | 1943-1949 | רוזוולט | |
| וורן ברגר | 1956-1969 | 1969-1986 | ניקסון | מונה לנשיא בית המשפט העליון |
| אנטונין סקאליה | 1982-1986 | 1986-2016 | רייגן | |
| קלרנס תומאס | 1990-1991 | 1991 - | בוש האב | |
| רות ביידר גינסבורג | 1980-1993 | 1993 - | קלינטון | |
| ג'ון רוברטס | 2003-2005 | 2005 - | בוש הבן | מונה לנשיא בית המשפט העליון |
| ברט קוואנו | 2018-2006 | 2018- | טראמפ |
בנוסף, שופטי בית המשפט רוברט בורק ודאגלס גינסבורג (Douglas H. Ginsburg) מונו ב-1986 וב-1987 כמועמדים לכהונה בבית המשפט העליון על ידי הנשיא רייגן, אך הסנאט דחה את מועמדותו של בורק ואילו גינסבורג הסיר את מועמדותו לאחר שהתגלה כי עישן בעבר מריחואנה.
שופט ידוע נוסף שכיהן בבית המשפט היה קנת' סטאר, שהיה גם פרקליט המדינה של ארצות הברית ותובע-חוקר מיוחד מטעם מחלקת המשפטים של ארצות הברית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר בית המשפט
- פורטל בית המשפט, באתר ויקיטקסט (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ עד 1970, עת הוקם בית המשפט לערעורים במחוז קולומביה, דן בית המשפט גם בערעורים על פסיקות בית המשפט הגבוה במחוז קולומביה.
- ^ על כל אחד מבתי המשפט הפדרליים לערעורים מפקח אחד משופטי בית המשפט העליון.
- ^ התקן שקוצץ הועבר אל בית המשפט הפדרלי התשיעי לערעורים של ארצות הברית.
